בהמשך להודעה שרשמתי לפני זמן מה (https://www.camoni.co.il/411804/541972#commentsAnchor), רוצה לעדכן שהמצב שלי לצערי לא משתפר. את האמת, אני כבר לא יודע מה לעשות. אני מתחיל להשלים עם העובדה שזה לא יעבור כי זה לא הגיוני שאני שלושה חודשים ושבוע בתוך המצב הזה בלי נקודת אור. מי שמכיר אותי יודע שהרצון שלי לחזור לעצמי תמיד היה ונשאר גבוה ולכן אני עדיין נלחם, הולך לעבודה יום יום בלי לפספס אפילו לא יום אחד (נכנס לשירותים לבכות את נשמתי לפחות 5-6 פעמים ביום), חוזר הביתה, לא משנה כמה קשה, מתלבש ספורטיבי ויוצא להליכה של שעה כל יום. ההליכה קצת עוזרת לי לשחרר ולנקות קצת את המוח הדפוק שלי אבל זה לא מחזיק להרבה זמן. מנסה לעבוד על המחשבות שלי אבל זה מאוד מאוד קשה. ממש ממש קשה. החלפתי תרופות ויותר מידיי כבר. מתחיל להפנים שהתרופות לא עוזרות ולא יעזרו. נכון שעברתי את כל האפיזודות הקודמות בלי קשר לתרופות שלקחתי, אז למה זה לא מעודד אותי? למה מרגיש לי שזה שונה הפעם? תעזרו לי בבקשה להבין מה קורה איתי ולסדר את הבילבול והחששות שיש בי. בעיקר איך אני ממשיך מכאן?