בדיוק. במיוחד שכבר שחווינו אובדן, אין מצב אני עושה את זה להורים שלי. אבל די, רע!! וכבר כמעט אין מקום יותר לחתוך. נמאס

בתור אחת שהתמודדה מאז ומתמיד עם דיכאון קליני אני רוצה להגיד ולהבטיח שאחרי הדיכאון מגיעה אהבה גדולה ורצון גדול לחיות. משפט שתמיד מלווה אותי זה it's always darkest before the dawn וזה נכון. מה שיכול לנחם במקומות החשוכים זה שמהם אפשר באמת רק לעלות. כשהייתי עמוק בתוך הדיכאון לא ראיתי את זה וסירבתי להאמין לאפשרות שיכול להיות לי נחמד ואפילו נעים לחיות. אז תדעו שזה אפשרי, עם מחוייבות לעצמך ולקיחת אחריות על החיים שלך הם יכולים להיות טובים ומאושרים. בריאות

איזה כיף לשמוע אותך מדברת אחרת... ועופרה יש גם את אותו משפט בעברית בשיר של שלום חנוך: תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר (הולך נגד הרוח)