חג שמח ושבת שלום, אני מצטער על הסבל שאת חווה, עקב המחשבות שאת מתארת כאן, סבל נפשי, שלדבריך מתבטא גם בכאב פיזי, חוסר רצון לצאת מהמיטה ופחד.. את כותבת שאת מרגישה שונה ולא שייכת לסביבת החברים ןהמשפחה שלך, וממשיכה שזה בגלל שאין לך ולא הייתה לך זוגיות.. ומתוך ניסיון העבר הזה, את מאמינה שמה שהיה הוא שיהיה, ולפיכך כך יראה גם העתיד שלך, והאמונה הזאת ממלאה אותך בפחד. למעשה במשפטי הפתיחה שלך את מעלה גם את הבעיה וגם את הסיבה לכאורה שלה. מאחר ואת מרגישה שונה ולא שייכת, את בעצם בודדה וכחלק מזה לא חווית זוגיות.. מה שאני מנסה להגיד הוא שלהיות בזוגיות זה בדיוק להרגיש אחדות עם מישהו, ושייכת לאותה סביבה. כמובן שאי אפשר להיות קופי אחד של השני, אבל איזושהי קרבה, מתוך העובדה שאנחנו עוברים את אותם אתגרים, זקוקים לאותם דברים גם פיזית וגם נפשית, קיימת. כלומר מכאן אני רוצה להציע, שזוגיות איננה רק למצוא איזה בן זוג רומנטי, אלא למשל להרגיש קרוב לידיד\ידידה, ואפילו לבן משפחה, ובכך הכל להיות יכול לשתף אותו במה קשה לי, ולהקשיב למה שהוא רוצה לשתף, ויחד ליהנות כך ואחרת מהזמן שאנחנו מבלים ביחד. את הקרבה הזאת, במידה ואני לא מרגיש, יש אמצעים ללמוד לחזק, אם על ידי עזרה מבני המשפחה, או ממטפלים וכדומה.. מובן שאם נפתור את העניין לגבי ההווה, גם העתיד יתבהר, והפחד שלא אהיה בזוגיות נמוג. מעבר לזה, לדעתי מחשבות לא נעימות, ואפילו פחדים, לא אמורים להגיע לאיום על השלמות הפיסית ועל הבריאות וכדומה. ולכן הייתי שוקל לפנות לעזרת פסיכולוג או רופא, שיבדוק אם לא מדובר באיזו רגישות, שאפשר להקל עליה אם בשיחות ואם בתרופות, במידת הצורך כמובן.. שלך רמי ושוב חג שמח ושבת שלום

היי טינקרבל, מסכים עם כל מילה של רמי. יש כאן סיבה ומסובב. את חרדה, לכן את במיטה ולכן את לא מוצאת זוגיות. טפלי בעצמך קודם. לכי להתייעץ עם רופא המשפחה ואני בטוח שאח"כ הכל ייראה אחרת. זוגיות היא לא חזות הכל ואני בטוח שכאשר יהיה לך טוב, זה יוקרן החוצה ואזי גם בלי שתרצי תגיע הזוגיות המיוחלת.