יחשבו שאת פסיכית כי את מדברת על נושאים לא קונבציונליים? או שאת מרגישה שאת מתבטאת באופן שונה וחריג גם כשאת מדברת על ענייני דיומא?

אה אוקיי, אני חושב שהבנתי אותך. יחשבו שאת פסיכית אם תדברי עם אנשים על מה שאת מרגישה, במיוחד בהתחשב בעובדה שיש לך ילדים, אנשים יגידו לעצמם איך היא יכולה לחשוב מחשבות כאלה כשיש לה ילדים שהיא צריכה להוות דוגמה עבורם, כאילו כאשר אתה הורה אין לך זכות להביע כאב ואף עייפות מהחיים עצמם, אתה צריך להשאיר הכל בפנים ולהעמיד פני כל יכול בפני הילדים, אתה אדם בוגר ויש לך אחריות על הכתפיים, ולפיכך אין לך מקום להתלונן ובטח שלא לבטא מחשבות על רצון לברוח מהכל, כי אז אתה נתפס כאדם אנוכי ששם את עצמו לפני הילדים, ויש כאלה שיעזו להגיד שאתה גם לא שפוי. הבנתי נכון או שאני בכלל לא בכיוון?

רובין יקרה, כואב את הכאב שלך ושולח לך חיבוק חם. אני לא את ולא עובר את הנסיון שלך, אז קל לי לכתוב, ובכל זאת חשוב לי שתדעי. לפני שנה הייתי במצב שבו למרות שיש לי שלושה ילדים ואשה הם לא היו סיבה מספיק טובה שבגללה לא ארצה למות. לא מאחל את זה לאף אחד, אבל חשוב לי שתדעי שגם במצב הלא פשוט והלא נעים שבו את נמצאת, גם בו אפשר למצוא הרבה איזון, שלמות וכן, אפילו שמחה. המחשבות האבדניות שלי אמנם ירדו בכמות שלהן, אך אני עדיין נתקל בהן כל כמה שעות. ועדיין אני יכול להיות מאושר אפילו עם מה שהולך לי בראש ואני לא יודע אם אי פעם יפסיק. כי בפועל אפשר להחליש מאוד את הקשר הזה בין: מה שאנחנו חושבים עליו באותו רגע (מחשבה אבדנית) ומה שאנחנו מרגישים באותו רגע (דיכאון) כו אפשר להיות מאושר עם מחשבה דיכאונית. ככה בדיוק אני חי כבר יותר משנה. וגם אלו יכולים להיות חיים נפלאים, גם אם הם לא מושלמים ולא מה שרציתי ושאני רוצה. וגם הילדים שלך לומדים ממך את כל הדברים הנפלאים שאת, וכל התמודדות שלך עם מה שאת עוברת, מחלחלת אליהם גם בלי שאת יודעת והופכת אותם לחכמים יותר, גדולים יותר, עמוקים יותר. הם שואבים ממך כוחות טובים, אנא המשיכי. אוהב ומעריך ישראל

הי רובין, מנסיון גם לי יש ילדים וגם אני הייתי במקום שאת נמצאת בו. במקרה לגמרי אותה תרופה ואותה הדרך שינתה את חיי מהקצה לקצה. יש את הלפני ואת החיים אחרי. רק לא להתייאש מהדרך. גם אם בשבועות הראשונים תרגישי גרוע יותר (תופעות לוואי) וגם אם תצטרכי להעלות מינון או להחליף תרופה. בסוף תגיעי והחיים יראו לגמרי אחרת. שתפי אותנו בתהליך...

רובין יקרה. מזל שיש ילדים.... אז ככה נותנים לאפשרות שיהיה טוב עוד סיכוי. כמו שאחרים כתבו לך יש פוטנציאל אדיר לשנות את חווית החיים שלך כשהטיפול התרופתי יעבוד וכשיהיה לך אנרגיות ננסה להבין מה השתבש בדרך .... מה דעתך?