היי טלטולה, ראשית נראה מהצד שחייך מלאים. כלבים, לימודים, עבודה וכדומה. זוגיות אינה חזות הכל הכאב שלך ניכר מאד בכתיבתך. דווקא אמצע החיים היא הזדמנות נהדרת מאחר וכפי שאת יודעת הסטטיסטיקה היום היא כי 50% מאלה שנשאו מתגרשים ומתחילים פרק ב'. אז הכל תלוי בנקודת ההשקפה שבוחרים להסתכל דרכה. נראה שהחרדות והדכאון מטבע הדברים משפיעים על צורת ההסתכלות שלך על הדברים. האם את מטפלת בצורה כלשהי בחרדה ובדכאון? כמו כן במה את עוסקת אם יותר לשאול?

טלטולה יקרה. נראה שרבים יזדהו עם מה שכתבת. כן, כן גם אילו שנראים לך מוקפים ומלאים שעשו וי על כל התחנות. ראי כמה פוסטים מעלייך את רובין כותבת שאם לא היו לה ילדים הייתה מתאבדת. בסופו של דבר הרגשת הסיפוק, המלאות והמשמעות נמצאים בתוכנו. שנים התנגדתי למשפט הזה. הוא נשמע לי צבוע ומתייפייף אבל יש בו משהו. כתבי על נייר אילו דברים את רוצה להשיג? כתבי את כל הדרכים שאת מכירה כדי לסלול את הדרך לשם. כתבי איך את יכולה לעבוד עם עצמך בכדי שמשהו ישתנה.....שתפי אותנו וננסה לעזור בתהליך

תודה על תשובתך אולם אינך יכולה לסייע לי בהשדת שייכות,קרבה,או ביטחון עצמי. קשה להיות מלאה בבדידות מזהרת. אבל אין לזה מזור אגב,לפי מספר התגובות כנראה שהרוב נמצאים בחלק המלא והמסופק,כמו דחשבתי