וואו עדן אני ממש מבינה אותך, היה לי לפני כמה שנים סיפור דומה וחשבתי שאני משתגעת. סיכלתי אותיות בדיבור. הסביבה לא הרגישה ורק כששאלתי את המשפחה הם אמרו שבעצם אולי כן יש משהו. שאלתי במרפאת הטרשת ואמרו לי שזה בהחלט יכול להיות קשור. הסיפור חלף מעצמו תוך כמה שבועות וכדי להתמודד איתו הורדתי קצת את קצב הדיבור שלי. הייתה לי במקביל גם תחושה שיש לי המון רוק בפה שמפריע לדיבור אבל זו הייתה רק תחושה. מקווה שיחלוף מהר

כדרך להתגבר על התופעה הזו, אני ממליץ לך להתכונן לפגישה עם הנוירולוג על ידי כתיבת כל הדברים שאת רוצה להגיד ולספר לו. קחי את הדף עליו כתבת את הדברים לפגישה עימו ותוך כדי עיון בו, תוכלי לספר לו בצורה שוטפת יותר על הדברים שמציקים לך. בהצלחה.

מצטרף לדברים של עינת ולביא. התופעה שאת מתארת יכולה להיגרם בעקבות טרשת נפוצה וטוב שהנוירולוג שלך יכיר אותה. קצת בהרחבה: מכיוון שיכולת הדיבור שלנו אוטומטית ואנו משתמשים בה כה הרבה ולרוב בקלות, אין אנו מודעים לכמה המערכת הזו מורכבת וכמה איברים ואיזורים מוחיים מעורבים בפעולה וצריכים להיות האחד עם השני בקשר ותזמון מדוייקים. פגיעה קטנה באחד הגורמים המעורבים וניתן להבחין בקושי בביטוי. לעיתים כדי להרחיב את ההבנה מופנים להערכה קוגניטיבית אצל פסיכולוג והערכה של קלינאית תקשורת. כפי שציינו, התופעה יכולה לחלוף מעצמה, כפי שקורה פעמים רבות עם סימפטומים של המחלה. וברגע שעומדים על מקור הבעיה קל גם להתאים טיפולים (כמובן רק אם יש צורך), לרוב אצל קלינאית תקשורת.

גם לי היה משהו דומה ועכשיו זה קורה לי רק כשאני ממש עייפה. הייתי נתקעת באמצע משפט אפילו שידעתי מה אני רוצה להגיד. לפעמים פשוט התייאשתי והפסקתי באמצע המשפט. זה משגע את השכל. זה עבר לי כמעט לגמרי.