מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".

איך נפלתי לכת???

12/05/19 20:08
8 תגובות

מגיל 17.5 - 22.5 הייתי בסוג של כת.
לפני זה הייתי אדם מאד 'מודרני', רגיל פחות או יותר, מחובר לעולם
ונפלתי למקום חשוך +++++++
מאד מאד חשוך
ואף אחד לא הזהיר אותי, ובכלל לא הייתי מודע לזה שאני נופל לכת
וסתם הייתי שם שנים ועשיתי דברים מטורפים ***בלי שום סיבה נראית לעין שאני מבין אותה***
הכל היה סתם סתם סתם
אם אתה למשל הולך ללמוד רפואה, אז גם אם יש 'עליות וירידות' וכל מיני דברים תוך כדי - לפחות יש 'סיבה' -
בסוף אתה רופא...
אם אתה הולך לקורס טיס בצבא, אם אתה הולך לכל דבר שתוך כדי יש 'קשיים' יש 'אתגרים' יש כל מיני דברים -
אבל לפחות הכל למען מטרה חשובה.
אבל כאן זה סתם 'טריקים' ושטיקים ושטויות של כת בלי שום סיבה, בלי שום מטרה, בלי כלום, הכל פשוט סתם
ואני לא מבין איך נפלתי לזה, למה נפלתי לזה, מה היה התועלת של כל זה, האם החיים שלי 'אבודים' (סליחה על הדרמטיות) כי זה
מאד השפיע עלי ואמנם אני לא מעט שנים לאחר מכן אבל עד עכשיו זה השפיע ומשפיע ומאד קשה להוציא את זה מהנפש, מאד מאד מאד
מאד מאד מאד קשה, אני מרגיש שזה כמו 'גרזן' או משהו בתוך הנפש שלי
ואף אחד לא מדבר על זה, וה'גורו' עדיין 'גורו' וזה לא כת כמו גואל רצון שזה כאילו 'ברור' ל'כולם', אלא משהו הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר subtle.
אני לא מבין למה הייתי צריך לעבור את זה.
למה אלוהים עשה לי את זה.
הייתי ילד טוב שרצה לעשות טוב, בכלל לא התכוונתי לזה
בחלומות הכי נוראיים שלי לא דמיינתי בכלל שאפול לכזה דבר נורא
אני לא מבין למה
אני לא מבין למה
אני לא מבין למה
אני לא מבין למה
אני לא מבין למה


תגובות

Yasi
12/05/19 20:30

נשמע שעברת חוויה מאוד לא פשוטה ואף קשה שנמשכה זמן ממושך. אני רק יכולה לדמיין לעצמי וכנראה גם אז לא אצליח לדמיין עד כמה זה השפיע עליך ומשפיע עליך בהווה. אני שמחה שהצלחת להתנתק מהמקום ההוא בו היית. הלוואי וזה יפסיק לרדוף אותך הלוואי שיהיה לך יותר שקט נפשי

מיכל---ער-ן
12/05/19 22:16

הי הגעת למקום הנכון, לצערי גם אני הייתי - נפלתי למלכודת כזאת בעבר, כך שאני מבינה אותך מאד מאד. בזבוז זמן, אנרגיה, תשומת לב, ועוד ועוד... הדבר הנורא בכתות לדעתי זה לא רק שטיפת המוח, אלא גם הטרור השקט שמתרחש בתוך תחומי הכת, הדת או כל קבוצה הרסנית. היא יכולה "לאכול לך את המוח" והמחשבות בקטן, בלי שתרגיש. בהתחלה זה מעניין מסקרן ומרגש. אבל אז אתה נשאב, אני לא צריכה לספר לך. ואז יש איזה מין טרור שקט ... שאוי לך אם תעזוב. אבל אני רוצה להראות לך משהו. יש בך משהו שאין אצל אחרים שנכנסו לכתות. יש לך איזה מין פריסקופ כזה (המשקפת הזאת שיש לצוללות, שרואה החוצה ורחוק), שהשארת למעלה. אמנם צללת, בגלל אלף סיבות, ותהיה בטוח שהיו לך סיבות טובות להתטרף למסגרת של האנשים האלה. זה שימש בית, רעיון חדש, לבעוט קצת בהורים או בצורה שגדלת, מצאת אנשים נחמדים בהתחלה, משהו לחזור אליו, להיות שייך. אבל השארת צינור קטן לנשום גם אוויר רגיל. ולכן אתה מסוגל גם לצאת. אני לא יודעת באיזה מצב אתה עכשיו, אבל לפי מה שכתבת אתה מבין שהמקום שלך הוא לא שם. שאתה צריך כוחות לעזוב את האנשים והרעיונות ולמצוא לך מקום חדש, משלך. שאתה הגורו של עצמך.

אחדאחדאחד
13/05/19 9:47

(אני פותח השרשור משם משתמש אחר, פשוט אבדו לי פרטי הגישה) היי, תודה על התגובות! מיכל - יש דרך לדבר איתך בצורה פרטית? האם את יכולה להרחיב על מה שעברת? זה מאד עוזר כשיש מישהו שאפשר לחלוק עימו...

מיכל---ער-ן
13/05/19 10:52

הי, אני ממש מצטערת אבל נוכל לשוחח רק כאן. אני אשמח שנמשיך כאן, טוב?

שלום יקר, החוויה שעברת נשמעת קשה. מפחיד לחשוב כמה קל להפיל אנשים תמימים וטובים בפח. אני שמח לשמוע שהיום אתה כבר לא שם ושיש לך את האפשרות לבחור מה טוב עבורך. ניסית לפנות למרכז לנפגעי כתות? אין לי ניסיון אישי מולם, אך הבנתי שהם מעניקים סיוע ממוקד בתחום הזה. אתה גם כמובן מוזמן לבוא לצ'אט של ער"ן ולדבר איתנו באופן פרטי. מאחל לך שתמצא את הכוחות להתחזק ולבנות את עצמך כמו שאתה רוצה ולהתייחס לחוויה הלא נעימה הזאת כעוד כלי בארגז הכלים של החיים. :heart:

אחדאחדאחד
13/05/19 16:08

היי מיכל, זה משהו שקשור לדת? את בכלל מוכנה לכתוב כאן כי זה בטח דברים אישיים?

אחדאחדאחד
13/05/19 16:13

אני מלא בשנאה עצומה ל'גורו' הזה ה'תפיסה העצמית' שלי היא של בן אדם 'מחונך', הממוצע ציונים שלי בת. בגרות מעל 110 גדלתי בעיר מודרנית ופתוחה, הסתובבתי במקומות ממש 'מתקדמים ומודרניים' וכאילו 'משום מקום' נפלתי לח** הזה כנראה שהיו דברים ממש ממש עמוקים, עוד מהילדות, שכאילו 'דחפו' אותי לזבל הזה אבל יש בתוכי רגשות מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד עזים של שנאה / זעם / לא יודע בדיוק בכל זאת - זה שנים רבות של ממש בזבוז ו'הליכה אחורנית' זה מרגיש לי כאילו *סתם* *סתם* *סתם* פשוט שנים מבוזבזות לחינם ולקח ועדיין לוקח לי הרבה שנים לצאת מהח** הזה והכל כאילו סתם אני פשוט לא מבין מה המטרה של כל זה מה שאני מתכוון - לפעמים מתאמצים, יש עליות, יש ירידות, יש נפילות, יש יציאה מתוך הנפילה וכו' - אבל כל זה 'למטרה טובה' - נניח להקמת עסק, להנחתת חללית על הירח, להצלחה במשהו צבאי כמו סיירת מאד מובחרת וכדומה. אבל כאן כאילו הכל סתם. כל ה'עליות והירידות', כל ההתחרבשויות, הכל סתם סתם סתם סתם סתם, בלי שום סיבה (נראית לעין לפחות), פשוט בזבוז זמן טוטאלי... אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי להבין איך אני פורק ממני את כל התחושות הקשות האלו..

ערב טוב, אני מצטער על הסבל שעברת, וכפי שאתה מתאר, עדיין עובר בהקשר לאותה קבוצה בה תפקדת מספר שנים בעברך, ועל מנהיג הקבוצה בפרט. הסבל שאתה עובר עכשיו נראה שקשור למחשבות שפיטה, שמשתמשות בהשוואה בין המאמצים והזמן שהשקעת שם בקבוצה ההיא, לבין מצב דמיוני שבו היית משקיע את אותו זמן ומאמץ בדרך אחרת, כמו הקמת עסק או לימוד לתואר, או כל נתיב אחר, שלכאורה בסופו יש משהו שימושי ומועיל. המסקנה שלך היא שזה היה סתם בזבוז זמן.. אבל האם זו האמת? בתקופה מסוימת בצעירותך, נראה שאכן כבחור חושב ומתעניין הבחנת שיש משהו מעבר למה שנראה, ואפשרת לעצמך להעמיק ולחקור בנושא.. ולשם כך חברת לקבוצה שנראה היה שמטרתה כמטרתך, ושהית בחברתם. עם הזמן מצאת שם מעין תחליף בית, וחברה וחום, ולמרות שאולי כבר לא הרגשת שאתה לומד ומתקדם בהבנת עצמך והעולם, נשארת בחבורה הזאת מסיבות אלו או אחרות.. למרות זאת לאחר מספר שנים משהו בך מרד, וברוב עצמה הצלחת לבקוע מתוך הביצה, ולפרוש כנפיים באופן עצמאי. ייתכן שבאותו זמן, גיוס הכעס לעזרתך עזר לך לצאת יותר בקלות מהקבוצה ולנתק את הקשר החזק שכנראה היה לך עם המנהיג.. ותודה לכעס שכך עזר.. עכשיו הכעס לא מסייע עוד.. להפך, הוא מחבר אותך בקשר הפוך אבל חזק עם המנהיג, ושוב נדרשת עצמה כדי לנתק אותו.. הדרך לנתק את הקשר הזה, שפעם היה תלות, ועכשיו כעס, היא דרך הפרדה, ולא דרך ליבוי מלחמה, שבמקום לנתק רק מעצימה את הקשר הרגשי.. הדרך להפרדה, או כפי שיש המכנים אותה סליחה, היא להפסיק לחשוב על מה שהיה, ולנתח עוד ועוד מה היה יכול להיות אילו, או כל מחשבה אחרת, ששופטת את מה שהיה ולפיכך עושה אותו לממשי וקיים, ובמקום לעסוק בעבר, למצוא את העצמה לחיות בהווה, להרים את העיניים להזדמנויות שנפתחות השכם והערב על דרכך, ולהלך בנתיבים האלו, שדון חואן היה מכנה אותם נתיבים עם לב.. שחיים מפכים בהם.. לא להיאבק במחשבות על העבר, אלא להשקיע יותר בעשייה\לימוד\יצירה\אהבה\תקשורת וכל מה שהוא חלק מהחיים, וכך ממלכת הצללים תלך ותישכח, תלך ותפוג.. פשוט מפלצת העבר מתקיימת על האנרגיה שאנחנו מאכילים אותה, כלומר כשאנחנו ממשיכים לחשוב על נקמה וכו'.. כשנעזוב אותה לנפשה, אנחנו נפסע בדרך חדשה, והעבר יהפוך לזיכרון חיוור..