שלום לך יקר. העובדה שהצלחת לתפקד כל כך הרבה זמן למרות הדיכאון מעידה על הכוחות הרבים שיש לך ועל המוטיבציה לחיות חיים בעלי משמעות ותוכן. יחד עם זאת כאשר דיכאון איננו חולף מדובר במחלה ובמחלה ככל מחלה אחרת צריך לטפל. במקרה של דיכאון כמו שאתה מתאר הטיפול הטוב ביותר הוא זה שמשלב טיפול נפשי וטיפול תרופתי. אתה בהחלט צודק שחלק מן ההבראה תלויה ביצירת שיגרה שיוצרת מסגרת לתנועה וגם למגע אנושי. אני חושבת שכדאי לך לפנות כאן ל"זכויות החולה", במידה ואתה מוכן להיות מוכר בביטוח לאומי ולקבל קצבת נכות על מחלת הדיכאון נדמה לי שאוטומטית אתה זכאי ל "סל שיקום". במסגרת זו מסייעים לך למצוא עבודה בהתאם לכוחותייך, מלווים אותך וגם מי שמעסיק אותך יודע את המגבלות. אני יכולה להעיד מהרבה מטופלים שלי ומאנשים שאני מכירה שהיו במצב שלך ובהחלט קמו. מדובר באנשים מתפקדים, בעלי משפחות ואחרים שהיו במצבים קשים מאוד והצליחו להתרומם למציאות אחרת. זה לא קורה ביום, נדרש תהליך וגם סיוע משפחתי/מקצועי אבל לשאלתך יש בהחלט הצלחות מרשימות. אל תיפול ברוחך. אני בהחלט מאמינה שיש הרבה תקווה. בנוסף, כדאי להתעניין במסגרות כמו "אנוש" שגם להם יש פרוייקטים מעניינים. אנסה לשאול. מי תומך בך כעת?

היי,רבדים זהו ארגון ללא עלות שעוזר בדיוק למצב מסוג זה.הייתי מציעה לך לפנות אליהם במידה ויש בידל אחוזי נכות בהצלחה ר,בה