שבת שלום..לבי אתך אחי.. ה לא מסע שלך נשמע קשה, והמשקל שאתה נושא כבד.. הצלחת לעבור טיפולים, וניסית שוב, ואפילו נאבקת ושינית מקום .. וכל אלו לא מובנים מאליהם, ואתה יכול לראות שאתה ניסית ומנסה לשנות כוון, ולעמוד על הרגליים.. כמעט מתבקש להצביע בפניך, שהמחשבה השלטת במה שאתה משתף היא שאתה מאכזב, את כל קרוביך. כל דבר שאתה עושה או מנסה לעשות נכשל להרגשתך והאכזבה קשה.. הפיתרון היחידי לאכזבה לתפיסתי הוא לשנות את הסטנדרטים ולא לנסות להשוות את עצמנו לא מול אחרים, לא מול מה שהייתי, או שאני מדמה שהקרובים לי ליפו שאהיה, ולא מול איזה מודל שאני מנסה להידמות אליו, בהנחה שאם אצליח יעריכו אותי ויאהבו אותי.. למעשה בגישה כזאת תמיד אהיה מאוכזב, ולא חשוב עד כמה "אצליח". כל עוד לא אבחין שכאני עושה כמיטב יכולתי ברגע נתון, זה כל מה שנדרש בשביל לראות את מה שעשיתי כהצלחה, ופשוט לקבל את עצמי בדרך המיוחדת ומעוררת ההשראה שהיא דרכי, לא אדע אושר.. ויש להבין, שכשאני מרגיש בסדר, אף אחד לא יוכל לשנות זאת. הרבה ישמחו שאני בסדר, ואחרים יוכלו להתמודד וללמוד בדרך שלהם.. לדוגמא, ייתכן שבדרכי, אם התמודדתי עם מחלה ויכולתי לה בקטן או בגדול, והצלחתי למצוא שלווה באיזה בית, ויש לי עבודה ותהיה חלקית ככל שתהיה, ואני מתעניין ואף עוסק בתחביב זה או אחר, או בלימודים כאלו או אחרים, ויש מישהו או הם, שאני יכול לשבת איתו\ם בחברותא, אני סיפור הצלחה נפלא, לא בהשוואה לאיזה סיפור הצלחה של אחר, אלא כשלעצמו.. ואני לפיכך מעודד אותך לשנות זווית ראייה, ולראות את ההצלחה והיופי שהם אתה, כפי שאני רואה את זה, ומי שמאמין בזה, גם אלוהים רואה..