מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

בדידות

23/05/19 21:00
4 תגובות

יש ימים שפשוט קשה לעמוד. מילא הצלחתי לקום, אבל להשאר עומדת זה אתגר בפני עצמו.
אני מנסה להוכיח לעצמי ולאחרים שאני חזקה, שאני לא צריכה אף אחד, שאני נוחתת על הרגליים, שכלום לא מזיז לי. אבל האמת היא שאני כל כך שברירית שכל משב רוח מאיים להפיל אותי. אני צריכה תמיכה, אני צריכה אנשים שיעמדו לצידי ויתנו לי להשען עליהם לפעמים. אפילו רק מישהו אחד שיהיה שם, מישהו שכשקורה משהו אני אוכל להתקשר אליו. מישהו שאוכל לסמוך עליו בעיניים עצומות שיהיה שם בשבילי כשאני צריכה.
לפני כמה ימים הלך לעולמו בן משפחה שלי ולא היה לי עם מי לדבר. חשבתי על כל האנשים שאני מגדירה כחברים ופתאום הבנתי שטיב הקשר שלנו די שטחי. עברתי אחד אחד וחשבתי כמה מוזר יהיה אם אני אשלח לבן אדם הזה הודעה. זה הרגיש לי לא מתאים. לא שלחתי לאף אחד. הייתי לבד עם האבל במשך יום שלם, אף אחד מחבריי לא ידע. תהיתי מה יקרה כשאמות, מי יהיה עצוב? מי יבוא להלוויה? מי יקדיש מזמנו ויגיע לשבעה? מי ידע על זה בכלל??
למחרת השמועה החלה להתפשט והודעות ספורות החלו להגיע, קצרצרות ולא יותר מדי מתעניינות. כל כך עצוב לי שהגעתי למצב שאין אף אחד שאיכפת לו ממני באמת. מפחיד אותי להשאר בודדה לנצח.
הפער בין הציפיות שלי למציאות מכאיב לי כל כך ולפעמים אני לא רואה את האור בקצה המנהרה. לפעמים אני מאבדת תקווה שיש אי שם מישהו שיוכל להיות חבר אמת שלי. מישהו שיאהב אותי. אולי יש אנשים שנידונו לחיות את חייהם בבדידות ולכאוב כל פעם מחדש.


תגובות

no-one
24/05/19 0:48

לפעמים הקרובים לנו לא יודעים איך להתמודד ואיך להגיב ... ואנחנו צריכים להכווין אותם איך לעזור לנו ... לומר להם משהו כמו "אני צריכה אותך עכשיו, את/ה יכול לעזור לי ? אני צריכה מישהו להשען עליו ושהיה בשבילי, אני צריכה מישהו לדבר איתו ולפרוק ... " קחי כמה זמן לדבר ולבכות, אולי אחר כך תוכלו להזמין פיצה ולראות סרט או סתם לעשות הליכה ... ואחר כך גם לעודד אותם שיכווינו אותנו, איך אנחנו יכולים לעזור להם ... את נשמעת כמו מישהי חברתית, את לא נראית מאלו שנידונו לבדידות אני מקווה שהתגובה שלי תעודד אותך, העצות שלי לא תמיד טובות, ברוכה הבאה :heart: אם את צריכה אוזן קשבת, אני מזמין אותך לכתוב עוד, את יכולה לבקש ממני גם להגיב

יקרה, כואב לקרוא את מה שאת כותבת. בדידות היא חוויה קשה ומייסרת בעיקר בגלל האמונה שכולם שם בחוץ מחוברים ומקושרים ולהם כבכול יש....זו קצת אשליה כי כולנו נמצאים בעידן הזה שיש בו במן תקשורת ומעט מגע וקשר קרוב. רק השבוע שלושה אנשים אמרו לי את אותם הדברים שאת אמרת. אני מחזקת את no one בדברים שכתב לך. אנשים לא באמת יודעים איך להגיב בסיטואציות כאלו. הם זקוקוים לרמזים ועידודים שנעשים באופן ספונטני מהאדם השני. מאוד יכול להיות שלו היית מתקשרת לאחד מהחברים האלו ומספרת לו על ההרגשה שלך הוא היה שם בשבילך...הנה, חשבת שלאף אחד לא אכפת ואנשים כן הגיבו לא באופן שרצית אולי כי אין להם מספיק מסרים ממך לרמת האינטימיות שניתן לפתח איחך. אנשים לפעמים שולחם "הודעות מגששות" ובמידה והאדם השני מגיב בפתיחות וחולק איתם את רגשותיו הם נענים. זו מלאכת אומנות שאת צריכה ללמוד בכדי לפתח קשרים קרובים ואינטימיים זה דורש עבודה לעיתים גם הכוונה אבל זה ממש אפשרי. אני מבטיחה לך שתוך זמן קצר תוכלי להעמיק את קשרייך ולפתח חדשים. מה דעתך?

זר-בעולם
24/05/19 21:40

מזדהה..

Lolop
25/05/19 1:14

מזדהה יותר מדי...