מנהלי קהילה
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
.
24/05/19 12:37
4 תגובות
שוב בדרך למטה... לא יודעת כבר מה לעשות
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
יומן מסע שלי …
מרימים את הראש מעל פני המים. עם כל הקושי שבדבר... פונים לטיפול ומשתפים פעולה. תהליך ארוך אבל זה שווה את זה!!!! אל תתיאשי. חיבוק גדול ממני
אנונימית203
תודה :) לצערי כבר מיואשת... אחרי טיפול ואשפוז ארוך ממנו השתחררתי לפני כמעט שנה, וכבר אין רצון לשתף פעולה.... לא מסוגלת יותר להתמודד עם הקושי :(
ד״ר מיכל בן מאיר
הגלים בים החיים. תני לו להיות, נשימה עמוקה וחזרה למסלול.
יומן מסע שלי …
היי אנונימית אמנם המצב שלי לא מצריך אשפוז אך אני נמצאת בטיפול כבר שנתיים.. טיפול ארוך לא קל בכלל . כואב וקשה. אבל באמת שכבר רואה תוצאות ונמצאת בשלב ההחלמה.. בהתחלה היו לי התקפים והקאות כל שבוע היתה לי תקופה שניסיתי אפילו לדרדר את עצמי מרוס שהיה לי קשה.אבל למדתי איך להשתלט על הדחף.. והיום? היום אני בתהליך החלמה, רואה את הפסיכולוגעת פעם בשבוע ואת הדיאטנית פעם בשבועיים, כבר שנה שההתקפעם וההקאות הלכו ופחתו..וקורים לעיתים רחוקות מאד. שכן אני עדיין בתהליך..אבל פתחתי דף חדש בחיים. אני לקראת סיום תואר ראשון, ונמצאת בקהילת סטודנטים שאיתם גרה. מוערכת ונאהבת שם ובמכללה בהחלט מצאתי את מקומי אני באמת רוצה לחזק אותך מאד. ולשלוח לך כוחות..