מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".

אני לא משנה

7 תגובות

אני בן 16 עברתי 7 מסגרות. אני לא משנה כי תמיד הייתי הקטן והלא חשוב. אף פעם לא הרגשתי שייך. בישיבה הייתי הכי צעיר, בן 11 מול בני 20-25. קיבלתי מכות. הייתי מושפל. אבל אני חושב שהכי גרוע זה להרגיש ששום דבר שאני עושה לא משנה לאף אחד ולשום דבר. הרי אני בסך הכל בן אדם. אני שביר וחלש. שום דבר לא באמת שואל אותי מה אני רוצה. אני תמיד מנודה בחברים, מרגיש בודד מוקף באנשים. מנודה במשפחה דתית מאוד שמאוכזבת ממני. אבא שכנראה היה מעדיף שאני לא אוולד. אני רק נטל לאנשים. חוק בסיסי בפיסיקה הכל שואף לרמה הכי נמוכה של אנרגיה. המצב האידיאלי זה מוות. מוצא את עצמי חושב על זה הרבה בזמן האחרון. אני לא יודע איך למצוא את עצמי בחברה. אין לי בית נפשי (מקום שאני מרגיש שייך אליו) לאן אני הולך? מה אני עושה? אין לי מושג. אני מוצא את עצמי מרחף בחלל סתם. אין משמעות לקיום שלי אין משמעות לכלום הכל ריק. מה שהיה כיף פעם, ים, חברים, משפחה, הכל נראה כמו סתם חבורה של אנשים דביקים. מנסה לשכוח (המון אלכוהול) הכל מתיש והכל ממש גדול עליי ואני ממש רוצה למות. זה מגיע לרמה שאני מוצא את עצמי רץ ברמזורים אדומים מתקווה שיפגע בי רכב. חושב על התאבדות על בסיס יומי (לא שיש לי את הביצים לעשות את זה כרגע) מצטער על ההתבייכנות לילה טוב


תגובות

no-one
04/06/19 2:06

זה לא התבכיינות, העלת כאן דברים כואבים דברים שדורשים אין סוף כוחות בשביל להתמודד איתם. מישהו חייב לדאוג לך ולהדריך אותך, לשמור עליך ההזנחה הזאת היא נוראה מישהו צריך לעשות משהו ולהתערב לטובתך, ממש נורא לקרוא את מה שאתה כותב יש עוד כל כך הרבה שאתה יכול לעשות ולהספיק. מישהו מבוגר צריך להדריך אותך ולכוון אותך. לשמור עליך בסביבה שתרגיש בה בטוח, בסביבה שתרגיש בה נוחות. מאוד כואב לקרוא מזדהה וכואב מאוד חייבים להתערב בשבילך

no-one
04/06/19 2:17

מישהו צריך ללוות אותך, ולהדריך אותך (ולא רק כמה תגובות בודדות או שיחות טלפון, זה לא מספיק, זה מעט מדיי) לא משהו שילחץ אותך, אלא משהו שתרגיש איתו בנוח משהו שיגרום לך להרגיש יותר בטוח זה מה שאני חושב . אני לא מישהו חכם, סתם משתמש רגיל בפורום, ההודעה שכתבת מאוד כואבת לפי דעתי

הסיפור שלך נשמע לא קל חבר... אני האחרון לייעץ איך לצאת ממצבים לא קלים ובטח שהאחרון להטיף שיהיה טוב אבל כל מה שאני יכול להציע לך זה שאל תוותר על עצמך... אם תרצה לדבר או 'אח גדול' וירטואלי אשמח להיות פה בשבילך אבל אל תהרוס את עצמך גם אם אחרים דחקו אותך לפינה וזה מרגיש אבוד. קדימה גבר אתה יכול לאסוף את עצמך ולנצח הכל, רק אל תוותר

כמו כן, תרגיש חופשי "להתבכיין", אני בעצמי עושה את זה והסיפור שלי הרבה פחות קשה משלך... אתה לא מתבכיין אתה מתמודד. ועל כך כל הכבוד לך. רק תמשיך עוד קצת, אם תצליח למצוא את הדרך לפתור את הדברים ולא תתייאש תוכל לנצח הכל

בוקר טוב לך בן 16 יקר אני מאד מעריכה את הבחירה שלך לכתוב פה ולשתף אותנו במה שאתה עובר כרגע, בטוח זה לא פשוט ובכל זאת כתבת. קודם כל חשוב לי לציין שאתה לא מתבכיין, אתה כותב מה שאתה מרגיש ולשם כך דרוש הרבה אומץ ויש לך אותו. מדבריך אני צבינה שהמצב פעם היה שונה. היה לך " ים של חברים" והיום זה לא כך? מה קרה? מה השתנה, אתה מרגיש שאבא שלך מאוכזב ממך ואתה חושב שהוא היה מעדיף שלא תוולד בכלל, יתכן שהיחסים שלך איתו כרגע קשים יותר , מה שקורה לרבים בני גילך שמתעמתים עם ההורים? אני מאד רוצה לענות לך יותר בפרוט, קצת קשה לי כי לא ברור לי מדוע המצב שלך הדרדר למקום שכרגע אתה מרגיש בו לא טוב. אני יכולה לומר לך ש בני נוער רבים בגילך מרגישים עוברים מצבים דומים לשלך- מתעמתים עם ההורים, לא מסתדרים עם המסגרת ( ואם זו ישיבה אני מניחה שהיא נוקשה) ובורחים לאלכוהול. לחשוב על דרך למות זה ממש לא פתרון ואני מבינה שהמחשבות האלה מדי פעם צצות אצלך. תנסה בכל זאת לחשוב את מי אתה יכול לשתף ועם מי אתה יכול לחלוק את מה שאתה חושב ומרגיש, אולי אחד המורים בישיבה? אולי בן משפחה? המילים שכתבת פה בהחלט מביעות מצב שהוא רגע לא טוב אבל יכול להשתנות ויש דרכים רבות לשנות, אתה עוד מאד צעיר ויכול לעשות המון למען עצמך, אולי לשנות מקום לימודים אולי לשנות דברים אחרים. חשוב למצוא את מי שיכול לסייע. בטוח שיש לך חלומות ומחשבות לגבי העתיד, על פי הכתיבה שלך אתה נער מאד מוכשר כך שתוכל להגיע עם עצמך למקומות טובים וחשוב שלא תוותר. התחלת לכתוב פה ואני אשמח אם תקרא את המילים האלה ותמשיך לכתוב ולספר, אני בטוחה שתקבל תגובות נוספות גם ממשתתפי הפורום וגם ממתנדבי ער"ן. עצם הכתיבה שלך פה מעידה שאתה רוצה מושיט יד ורוצה לקבל תמיכה ולשנות ועל כך אני מברכת. תמשיך להיות פה איתנו להתראות רינה

תודה רבה על התמיכה אולי לא פרטתי מספיק. אני כבר לא בישיבה. אבא שלי מאוכזב ממני כי הוא מאוד דתי ואני לא. התדרדרתי כי אסור לי לדבר עם החברים שהיו לי בישיבה וקשה לי להסתדר בחברה שאני נמצא בה. אני מרגיש שהכל מזוייף והכל קשה ואין שום משמעות לשום דבר שאני עושה. מוקף באנשים זה לא בהכרח בחברים זה אנשים שאני "נמצא" איתם פיזית ואף פעם לא מרגיש שייך. שוב תודה לכולכם מעריך את זה שאכפת לכם ממני כי באמת שלא להרבה אנשים אכפת ממני.

אני מבינה שיש הרבה כעס ואכזבה במשפחה שצפתה ממך ללכת בדרך שלה- להיות דתי ולקיים מצוות. אתה בוחר בדרך אחרת וזה קשה, קשה מאד כי בכך אתה נשאר די לבד. אני מבינה שקשה לשתף חברים בישיבה וגם מורים ( רבנים?) שלא יקבלו את הדרך שלך. התהליך שבחרת בו הוא תהליך קשה שהמחיר שלו גבוה ואתה כבר נמצא בתוכו ומשלם אותו. חשבת לפנות לאחת מהעמותות שמסייעות לאנשים שעוברים מה שאתה עובר? קיימות כמה אפשרויות- "יוצאים לשינוי :, הל"ל" " בוחרים מחדש", כולן עמותות שמסייעות לאנשים שבוחרים לעזוב את הדת . תוכל לפגוש אנשים שעוברים בדיוק את אותו תהליך שאתה עובר, תקבל הרבה תמיכה ויעוץ איך לנהוג. כדאי לך לנסות, ( את כל הפרטים על העמותות האלה תמצא גם בפייסבוק). וכמובן- גם אנחנו פה בשבילך רינה,