מנותק יקר - אנשים אומרים כי אנשים לא מבינים ולא מודעים. יש באמת איזו סטיגמה הנובעת מחוסר ידע וגם קצת מפחד ( כמו כל הסטיגמות על דברים שלא יודעים ולא מבינים ) שדיכאון הוא עניין זמני ועם קצת יכולת ורצון ומוטיבציה פנימית אפשר לצאת מזה. אני בהחלט מודה שגם אני לפני שנכנסתי למסגרת הער'נית הייתי בצד הזה - הלא מבין. לא שעכשיו אני מבין אבל אני בהחלט יודע שאכן אין שום כפתור. אבל נתת דוגמא טובה עם חולי הסכרת ואכן חולי הסכרת לא פותרים את מצבם לבד אלא נעזרים ברופאים מומחים ואף לוקחים תרופות כדי לאזן את הגוף ( הלבלב ). אני לא רואה בדיכאון כרוני שונה מכך. אדם שמבין שהוא בדיכאון כרוני חובה עליו להיעזר בכל עזרה אפשרית. אם זה טיפול פסיכולוגי צמוד או היעזרות בתרופות אחר איבחון. אני לעומת "האחרים" לא רואה שום הבדל בין תרופות לאיזון האינסולין בלבלב לבין תרופות שיעזרו במקרה של דיכאון. מנותק יקר - אשמח לשמוע את תגובתך מיותר לציין שאני לא מטפל ולא מתיימר - להפך - אני בא כמתנדב ער'ן מתוך חיבוק ואמפתיה אבל לא מעבר.