מפחד יקר - אין לי תשובה האמת. יותר מזה - אני אומר לך את האמת שלי אין אפילו עיצה, פשוט כי אני לא יודע. אני גם לא בטוח שאפשר לתת עיצה אמיתית במסגרת של הפורום או אפילו במסגרת היותר כללית של ער'ן. ברירת המחדל שלי תהיה לאמר לך - לך לטיפול מקצועי שילווה ויעזור לך. לא בטוח אם זו התשובה שלה ציפית ולכן אבקש ממתנדבים אחרים לנדב את חמשת הסנטים שלהם גם כן. בינתיים הרבה הרבה חיבוקים. שח מאוד שהגעת לפורום שלנו שהוא בעצם פוחת פורום מקצועי ויותר בית חם ועוטף ( אני באמת מקווה שכזה הוא ) :heart: ובינתיים כהרגלי - שיר ...

ערב טוב, אני מצטער לשמוע על הסבל שעברת, סבל שמשהו בך מפחד שיחזור, והמשהו הזה עוסק בפחד הזה שוב ושוב, כאילו המחשבה עליו תרחיק אותך ממנו, למרות שכפי שאתה בעצם מתאר, המחשבה עליו לא מאפשרת לזיכרון הזה להטשטש ולהיעלם, אלא משאירה אותו בגדר מפלצת שמחכה להגיח ממחבואה.. יפה אגב מאוד כתבת, דרמטי ומרתק.. ועם זאת השאלה שלך היא היפותטית, מאחר ואנחנו כאן, ובידנו לחיות את הקסמים המרהיבים עליהם דברת, או לשקוע בפחד ולהסתתר מהחיים, בלא לשים לב שבהסתתרות הזאת אנחנו נמנעים מהחוחים כמו מהשושנים, והחיים נעשים פרווה, ולא באמת שאלו אותנו, כאילו שהיינו מסוגלים לענות, כשהידע שלנו כל כך חלקי.. השאלה הייתה כיצד להיפטר מהפחד\מהחושך, ותשובה שיש המלמדים אותה היא שאין טעם להילחם בפחד, כי בזאת אנו מכירים בקיומו, ובגדול מאכילים אותו.. הדרך היעילה תהיה להגדיל את האור.. להזדקף, להישיר מבט ולראות נתיבים אפשריים, נתיבים שאתה כינית קסומים, ודון חואן (מורהו של קרלוס קסטנדה) כינה נתיבים עם לב, וללכת בהם עם מי שיצטרף אלינו..ההליכה בנתיבים האלו קורית בהווה, ולכן היא ממשית.. הפוביה מהסבל שקרה בעבר, עוסקת בעבר, והפחד שמא תחזור עוסקת בעתיד, זמנים שבעצם אינם קיימים.. ואנחנו רק יכולים לעסוק בהם במחשבות - בזיכרון או בדמיון.. וטוב שמצאת את הנתיב הזה כאן, ואולי תמצא נוספים, שבהם נמצאים רבים ששמחים לשמוע ממך את מה שאתה עובר בדרכך, ללמוד ממך, לצעוד אתך ולתמוך בך, כפי שתבחר..