זו תסמונת איומה, הבת שלי מבזבזת לנו את החיים בשיחות נפש והבטחות שווא, כל כך רוצה לעזור לה ולא מצליח, מבטיחה להתמיד בקימה לעבודה מבטיחה הבטחות שמחזיקות אולי שעה ושוב חוזר הפזמון, שוב התפרצויות, צווחות , מה עושים איך עוזרים מעבר לכמוסות לא נראה לי שיש תרופה לבעיה

אני חייבת לומר לשניכם שאפשר לחיות חיים נורמטיבים עם הפרעה דו קוטבית, צריך זמן ללמוד את המחלה, ללכת למעקב ולהמשיך לחיות! אני אובחנתי לפני 12 שנה ועוסקת היום בתחום הטיפולי אז לא לאבד תקווה.

מאד חשוב טיפול רגשי אצל פסיכולוג קליני, עו"ס קליני או מטפלים באמנויות המוסמכים לכך, במקביל לטיפול עם תרופות. כדי להתחיל טיפול יש להיות במצב מיוצב, לא בשיא המאניה. אנחנו המתמודדים עם הפרעות נפשיות, זקוקים להרבה הבנה, הכלה, אמפתיה ומרחב וזמן להחלים, הדבר האחרון שבריא לנו זה השוואות למה היה קודם או מה צריך אדם בגילנו לעשות או לחץ לחזור לעבודה. במקרה של התפרצות המחלה, אפשר לפנות לתחנות בריאות הנפש ברחבי הארץ, לעמותת אנוש ולגורמים שונים ולקבל ייעוץ ראשוני למי לפנות וגם עזרה בפנייה לביטוח לאומי וקבלת סיוע כספי מהמדינה בזמן המשבר ולכמה זמן שצריך.

לא, אין סיוע כלכלי בקבלת טיפול. כדי לקבל טיפול מסובסד או ללא תשלום יש לפנות לקופת החולים. בכל קופת חולים יש גם תחנה לבריאות נפש שניתן לקבל בה סיוע מערכתי, ממליצה להתקשר ולברר מה המרכז/תחנה הקרובה לביתכם ולפנות אליהם. לביטוח לאומי ניתן לפנות במקרה של מחלת נפש להכרה באחוזי נכות וקבלת קצבה.

בכל מקרה, מומלץ מאד לבני המשפחה המטפלים להעזר בכל הגורמים האפשריים, טיפול בבן משפחה שלקה בנפשו זה מעמסה לא קלה וכולנו רק אנושיים. יש דרכים להתמודד עם זה ולא לעבור את זה לבד.