כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתצריכה עזרה, לא יודעת איזו

צריכה עזרה, לא יודעת איזו

27/06/19 0:37
3 תגובות
אפשר להיות "נורמלי" ו"לא נורמלי" במקביל? אובחנתי כמחוננת בגיל מאוד צעיר. עתיד מזהיר ניבאו לי אז. אבל כבר מגיל הגן הראיתי תסמינים של אנטי-חברתיות. הילדה היחידה בעולם שקיבלה מההורים עונש שכלל אחה"צ שלם ללא ספרים - צאי החוצה ותמצאי חברים. עינוי. הייתי תלמידה מצטיינת, עם אפס ביחסי אנוש. הברזתי מבית הספר, כדי לשבת שעות בספריה וללמוד לבד. לא מסוגלת עם מורים ותלמידים. לצבא לא הלכתי כי לא מסוגלת להתמודד עם מסגרות. בניגוד לכל התחזיות, לא המשכתי להשכלה גבוהה - כי אין לי מוטיבציה, בשיט. אם אבא היה בחיים, הוא כבר היה מכריח אותי. הוא היחיד שידע לדחוף אותי לזה. אה כן, אבא. האיש הכי קרוב והכי רחוק בעולמי הצר. מת במפתיע כשעוד לא הייתי מוכנה לזה. מאז מתנדנדת בין מקומות עבודה ש(סליחה על חוסר הענווה) לא הולמים את כישוריי, ללא חברים כמעט (היו כמה בודדים וגם אותם הרחקתי מחוסר עניין). עבר של כ-10 שנות אלכוהוליזם מתון, שלשמחתי הצלחתי להחליף בקנאביס שעשה לי רק טוב. בעקבות מצב כלכלי קשה, התפתיתי לעבודה בתחום לא חוקי. האמת? עשה לי טוב, לא רק לכיס. פתאום קיבלתי הערכה וכבוד ותחום שאני באמת אוהבת והייתי רוצה לקדם. אבל אז נכנסה משטרה לתמונה... מפה לשם, אני מועמדת לכניסה לכלא אחרי כמעט שנה של מעצרים, דיונים והתרוצצויות בין ערכאות משפטיות. חושבת לעצמי, האם זה שווה? מה יהיה איתי? יודעת שהעניין המשפטי יסתיים מתישהו. בעוד חצי שנה, שנה, 3 שנים... זה ייגמר. ומה אז? אצא שוב לעולם של... כלום? בלי השכלה רשמית, בלי תחום עניין שימשוך אותי להתרכז ולהתמקצע בו, ועם כתם ענק שימנע ממני התחלה חדשה (גם אם הייתי רוצה כזו. ואני לא. אין לי מוטיבציה.) מעולם לא סיימתי שום דבר כמו שצריך. נרשמתי למיליון קורסים ולא סיימתי אף אחד. יצאתי עם גברים והיו לי בני זוג וזה נגמר ברגע שהם מנסים לעבור לשלב יותר רציני, כמו מגורים משותפים, רחמנא ליצלן... לא מעוניינת בילדים, במשפחה, בכלום. רק רוצה לשבת על החוף במקום נידח בעולם, ולחכות למוות שיגיע בשקט. מצד שני, אין לי סבלנות לחכות לזה, ואני מחפשת משהו שיתן לי סיבה לא לחתוך את הורידים או לקחת מנת יתר ופשוט לגמור את הסיפור. עצה...?

3 תגובות

אמיר.-.מתנדב.ער-ן
מתנדב ער"ן
27/06/19 8:45
היי, אני קורא את הדברים שכתבת ויש לי תחושה שבאיזשהו מקום העולם לא מספיק לך, ליכולות שלך, למה שאת צריכה ומבקשת: זה נכון גם לגבי גיל ילדות, גם לגבי מה שעברת בעבודה, גם לגבי מה שאת מתארת על זוגיות. לפעמ...
היי,
אני קורא את הדברים שכתבת ויש לי תחושה שבאיזשהו מקום העולם לא מספיק לך, ליכולות שלך, למה שאת צריכה ומבקשת: זה נכון גם לגבי גיל ילדות, גם לגבי מה שעברת בעבודה, גם לגבי מה שאת מתארת על זוגיות. לפעמים לאנשים מאוד אינטיליגנטים קשה למצוא מקום בעולם דווקא משום ששאר האנשים לא מעניינים אותם באיזשהו מקום, קראתי פעם שאנשים מאוד חכמים יודעים מה האחר עומד לומר ולכן הם חווים שעמום גדול. זאת אמירה מאוד כללית שלא קולעת אליך בדיוק, אבל אולי קצת בכיוון.

כשאני קורא את ההודעה יש לי רצון חזק לעזור לך - לתת את הסיבה לחיות שאת מבקשת בסוף ההודעה, אבל זה קשה. בכתיבה שלך יש משהו מאוד מאוד שואב ומעורר הזדהות, וזה קצת מסוכן - גם לקורא זה נדמה לשנייה כאילו באמת אין משהו שיוכל לעשות לך טוב. אבל בוודאות יש משהו. את כנראה לא תהיי כמו כולם, "נורמלית" כמו שכתבת (לא חושב שיש דבר כזה בדיוק...) אבל כשהיית ילדה הייתה בך סקרנות, ואהבה לקריאה, וקשר קרוב עם אבא, והדברים האלה - אפילו אם אבא נפטר והשנים עברו - עוד יכולים למצוא מקום גם בחיים שלך כמבוגרת.

אני חושב שאולי יש מקום גם לבדוק את הנושא של עזרה מקצועית. שוב - דווקא לאדם עם כוח כמוך זה יכול להיות קצת קשה להיעזר באדם אחר במסגרת טיפולית, אבל אם תצליחי למצוא את המטפל/ת הנכונ/ה, זה יכול לעזור למצוא מקום בחיים. נכון, את לא בדיוק כמו כולם - אבל יש לך מקום בעולם הזה.
איילת---מתנדבת-ער-ן
מתנדב ער"ן
27/06/19 10:08
אפשר להיות מי שאת, ואת נשמעת מאוד נבונה, חכמה ומיוחדת, הגדרות לפעמים סתם מסתבכות אותנו או באילוץ מנסות להכניס אותנו למסגרת מקובעת. אני מרגישה שמה שמקשה עליך זה ההסתכלות על החברה לעומת מה שאת, זה לא...
אפשר להיות מי שאת, ואת נשמעת מאוד נבונה, חכמה ומיוחדת,
הגדרות לפעמים סתם מסתבכות אותנו או באילוץ מנסות להכניס אותנו למסגרת מקובעת.
אני מרגישה שמה שמקשה עליך זה ההסתכלות על החברה לעומת מה שאת, זה לא נורא לבלות לבד - אם אתה מקבל את עצמך, עושה עם הלבד דברים שמעלים אותך וגורמים לך טוב, כמו שפעם היית מתרכזת בקריאה, דווקא לימודים מההיבט הזה יכולים להיות מאוד מאתגרים - אולי האוניברסטיה הפתוחה יכולה להתאים, אפשר ללמוד/לעשות עבודות מהבית ורק להגיע למבחנים.

האם ניסית ללכת לאיש מקצוע, נראה שאת מתמודדת עם המון קשיים ובפועל נראה שיש פוטנציאל אדיר, לדבר על הדברים - לנתח אותם, אולי הפרידה מאבא היא שמשפיעה ומפריעה לך להתקדם.
תודה רבה על השיתוף, הלוואי שתהיי בטוב ותדריכי את עצמך לדרך טובה ומועילה.

איילת
no-one
27/06/19 13:09
מזדהה :heart:

מנהלי קהילה

יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מיכל ל. - ער
מיכל ל. - ער"ן
מנהלת שירות האינטרנט בער"ן נשואה+2

מובילי קהילה

תקווה - מתנדבת ער
תקווה - מתנדבת ער"ן
אני פנסיונרית, נשואה, יש לי 3 ילדים בוגרים ו-5 נכדים. למדתי באוניברסיטה מתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפרישה עבדתי בפיתוח תוכנה ובהמשך בתמיכה במוצרים שהחברה שלנו ייצרה.
מורן- מתנדבת ער
מורן- מתנדבת ער"ן
היי :) אני מורן, מתנדבת בער"ן מזה כשלוש שנים.
שרה-מתנדבת ערן
שרה-מתנדבת ערן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
גפן - מתנדבת ער
גפן - מתנדבת ער"ן
מחר יום חדש
גילה 22 מתנדבת ערן
גילה 22 מתנדבת ערן
אלמנה בת 70 2 ילדים 6 נכדים מלמדת מחשבים גיל שלישי שרה במקהלה שוחה כל השנה
ד
ד"ר שירי דניאלס
מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן מרצה באוניברסיטת תל אביב מומחית לייעוץ קצר מועד מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו "כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים", בהוצאת מטר
דינה - ער
דינה - ער"ן
מתנדבת בקו הטלפוני של ער"ן