מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאיך מתחילים מההתחלה?

איך מתחילים מההתחלה?

3 תגובות

לא ישנה, והמחשבות מתרוצצות..
איך מתחילים שוב מההתחלה?
מותשת. בלי כוחות.
אלוהים, בבקשה תן לי את הכוחות כי כבר אני לא יכולה..
כלפי חוץ משדרת לכולם ׳שהכל בסדר׳, שכחת? את הרי חזקה.. את כל הגיהנום שעברת, שרדת..
ואולי? אולי אם תגידי מספיק פעמים ׳שהכל בסדר׳ לסביבה, אף אחד לא ישים לב שאת מזמן לא כפי עצמך..
הלוואי והיה קיים מקום שהיית יכולה לשנייה להניח בו את הראש. הלוואי והיה מקום בו היית יכולה לשנייה להירגע ולנשום.. להרגיש מוכלת ומובנת..
והקושי לבטוח הוא כל כך גדול.. ואת מפנה את הכל כלפי פנים, כלפי עצמך -׳זולת עצמי׳.. כי את לא יכולה לסמוך על אחרים, לאפשר לעצמך להישען..
ו׳הקול הביקורתי׳ שבתוכך, ׳הקול של ההפרעה׳ הוא כל כך עצום.. הלוואי ומישהו היה יכול לשנייה להנמיך את העוצמה..
ואת רוצה פשוט להיעלם ולא לתפוס מקום..
ואיך מתחילים במצב כזה מהתחלה?
בבקשה תן לי את הכוחות לעבור את התקופה הקרובה.. כי אני כבר לא יכולה..


תגובות

נכון, ההפרעה באמת יכולה להיות זולת עצמי עליה נשענים ומנה מקבלים נחמה והכרה. נשמע שאת מבינה שזה לא טוב ושהיא צריכה להיות מוחלפת באדם בשר ודם. אז....

תודה דנה. ומה קורה שאין אדם כזה עכשיו בנמצא? .. אני צריכה מקום שיאפשר לי להכיל ולעכל {תרתי משמע} את התחושות הקשות.. להביע את תחושת הפגיעות וההרגשה שלא רצויה אצל הדיאטנית, את ההתנגדות שעולה מתוכי בעקבות כך אליה, לטיפול, לתפריט, ליומן האכילה ולשקילה.. אני זקוקה לדמות מיטיבה שתכיל את כל החלקים האלה.. את הפחד מפני כל אלה.. את הקול הביקורתי והחולה מאוד שבתוכי.. שאוכל להביע אותו מבלי לחשוש מבלי להרגיש בשיפוטיות וביקורתיות.. שמתעקש להיות נוכח ולהשתלט על הכל ועל כל כולי..שלא מוכן להרפות.. ולו לשנייה {!!} לתת לי מנוחה. ואני כבר כל כך עייפה ומותשת מהמאבק הזה שמתחולל בתוכי..

בטיפול נמצא אדם שכזה. כדאי לדבר עם הדיאטנית שלך על התחושות שלך וגם עם המטפל/ת הרגשי/ת.