נורמאלי בהחלט.. לפני שהתחלתי עם הציפרילקס הייתי בנאדם מאוד עצור ושולט ברגשות שלו לחלוטין. כמעט ולא בכיתי ויכלתי לעבור דברים ואירועים וזה עבר לידי לגמרי.. מאז הכדורים רף הרגישות עלה מאוד מאוד גפ מבחינה חברתית של להיפתח ולדבר וגם מבחינת הרגשת רגשות ובכי וכד'.. זה כדור שמשפיע על הסרוטונין שלנו במוח, שזה חומר שלגמרי אחראי על מצב הרוח..

אני מנסה להבין מתגובתך, האם ההשפעה היא דומה, מודה שלא הצלחתי כל כך. אני מעיד שזה עשה את האפקט הפוך. כלומר, גרם לך להרגיש ולא הקהה את הרגשות שלך?

דניאל יקר. בהחלט שמעתי על תגובות דומות. יכול להיות שהתרופה הזו לא מתאימה לך. חשוב שתתייעץ עם הרופא המטפל ותשקלו ביחד מה לעשות. לפעמים שינוי במינון או הוספת תרופה אחרת עשויים לעזור. אבל חייב להיות ייעוץ מקצועי ממישהו שיקשיב לך ולתלונות שלך ומתמצה בטיפול התרופתי. מחזיקה לך אצבעות שתרגיש אחרת. ספר עוד על עצמך...

היי אורית, שבוע טוב! תודה על התגובה והאכפתיות, מחמם את הלב. הייתי אצל הפסיכיאטרית שלי השבוע וציינתי בפניה את הדבר. היא המליצה על הוספה של שיחות מול פסיכולוג. בעבר הייתי הולך באופן קבוע גם לפסיכולוגים אך עדין התחושה נותרה בעינה. גם התגובות שאני מקבל מהסביבה מחזקות לי את זה: 'לב אבן', 'אין לך לב', 'חסר רגישות'.

היי דניאל, במצבים כאלה לעתים קשה להפריד בין המצב הרגשי שהוביל לעלייה במינון לבין השפעת התרופה. בסוף צריך לעשות ניהול סיכונים עם הפסיכיאטר המטופל ולבדוק האם שווה לסכן מצב יציב ולשנות תרופה או לא. ייתכן בהחלט שסוג אחר של טיפול יאפשר לך להינות משני העולמות, אך זה איננו משולל אפשרויות להחמרה/תופעות לוואי חדשות. שווה שיחה מעמיקה, משמעותית, ארוכה, עם הפסיכיאטר שלך כדי להבין מה חשוב לך. רפואה שלמה