הי קארין נשמע שאת בידיים טובות אבל עדיין חוששת ולכן אני מציאה לך אולי לשמוע עוד דעה, ללכת לעוד רופא. אף אחד לא נביא ולא יודע מה יהיה מחר, עם או בלי טרשת.

אני מצטרף בחום להמלצה של עינת לשמוע חוות דעת נוספת מנוירולוג מומחה לטרשת. רשימה של מרפאות יש בלינק המצ"ב וכמובן שאפשר גם ללכת במסגרת פרטית.

אני מעדיפה להשאר עם הרופאה שלי, אני סומכת עליה. אין לי רצון ללכת לרופא אחר שרק יבלבל אותי עוד יותר. מעבר להמלצות, אשמח לתשובת מומחה. תודה.

ואוו קארין, כמה שאת צודקת !!! ושאף אחד לא יבלבל לך את המוח, זו מחלה פרוגרסיבית, ומניסיוני רב השנים בטיפול בחולי טרשת נפוצה מכל הסוגים, אפשר וניתן לעכב את המחלה באופן משמעותי, ויפה שעה אחת קודם. בלא מעט מקרים בעקבות התקף חריף בלתי צפוי מתרחשת החמרה, ואז ההבחנה הופכת משפירה לכרונית. רפואה מונעת תקטין את הסיכוי להתקף שלא שווה את התוצאה באם חלילה יקרה. תומר הר חורב מטפל הוליסטי ברפואה משולבת

הרבה שנים הייתי בלי טיפול, בהתחלה כי לא היה שום טיפול ואחר כך כי הייתי בתקופת הריונות ולשמחתי המצב של הטרשת לא הושפעה מכך והיא נשארה רגועה. ללא קשר לכלום בהתנהלות חיי בשלב מסוים היו סימנים בבדיקות שגרמו לרופא להמליץ על התחלת טיפול ואכן אז התחלתי. אם את מרגישה בטוחה עם הרופא שלך הייתי נצמדת להמלצותיה, היא מכירה אותך שנים ולא סתם המליצה. לטיפול תרופתי, מעבר לתמורה יש גם עלות של הסתגלות ואולי גם עלויות בלתי ידועות לאורך שנים.

אני בעיקר חוששת מהחמרה למרות התמונה הקלינית. אני רצה למרחקים ארוכים, מנהלת אורח חיים מאוד פעיל ועדיין, יש בי חשש. את צודקת, פשוט צריך להמשיך לעקוב ועדיין, מעדיפה להקדים תרופה למכה.

אם קיים בך חשש כלשהו סביר שגם קיים מתח סמוי שעלול להוות כטריגר. עם זאת, אם את רצה לעתים קרובות למרחקים ארוכים את מיישמת את אחת הדרכים המובהקות למזעור הנזק. פשוט הורידי את סף החשש ואמצי אמונה שלמה שאת בסדר. בהצלחה

היי קארין אני אובחנתי לפני חודשיים. בפועל אני חולה 17 שנה. אבל לא אובחנתי.. היו סימנים ,עשיתי בדיקות,כולל mri שיצא גבולי (לפני 13 שנה) אבל מעולם לא אובחנתי. בעצם-עד לפני חודשיים לא טופלתי. עכשיו כשאני מאובחנת (שפירה) ,אני כן לוקחת טיפול מונע. מאד מפחיד אותי הלא נודע , והלא צפוי.

שלום קארין, אני מבין מאוד את החשש שלך, מצד אחד את במעקב סדיר והמצב יציב וטוב, אך מצד שני הדרך הטובה ביותר לעכב התדרדרות עתידית היא באמצעות טיפול תרופתי. לאחרונה כתבנו באתר "כמוני" מדריך שנוגע בדיוק בסוגיה זו בשיתוף פרופ' אחירון ואצרף אותו בקישור למטה. אני מבין שקיים קשר טוב עם הנוירולוגית שלך, אך מצטרף להמלצות ואינני חושב שזה סותר ללכת לחוות דעת נוספת במה שאני מכנה "צמתים קריטיות". בנוסף ביקשתי גם מנוירולוגית הבית שלנו להגיב לשאלתך ומאמין שתוכל לעשות זאת בקרוב.

קארין שלום את מתארת מצב שהינו בגדר תחום אפור. אין תשובה חד משמעית נכונה ואין אמת מוחלטת. יש את מה שנכון לך באופן אישי. ניתן למנות יתרונות וחסרונות להתחלת טיפול כעת. לי חסרים נתונים כגון: האם בוצע ניקור מתני בתחילת האבחון ונמצאת חיובית לנוגדנים אוליגוקלונלים? האם נבדקו נוגדנים נוספים? האם את מרגישה ירידה בזיכרון, ביכולת הקשב או האם עברת איזשהו אבחון קוגנטיבי לאורך השנים שהצביע על שינוי בתפקוד? אלו פרמטרים שיכולים לסייע בהמלצה על הצורך בהתחלת טיפול. בכל אופן, אני מתרשמת שהתשובה כבר נמצאת בידייך. בתוך תוכך את מרגישה שנכון לך להתחיל בטיפול ואולי מה שמרתיע אותך זה שהנוירולוגית המטפלת שיש לך קשר טוב איתה לא תומכת בהחלטתך. אני מציעה כי תשוחחי עימה על הרגשתך. תסבירי לה שאת מבקשת את תמיכתה למרות שהיא לא דוגלת בגישה זו , וכי חשוב לך שהיא תלווה אותך בתהליך. תוכלו לבחור יחד בתרופה שהיא איננה חזקה במיוחד בהתחשב במהלך השקט ושפרופיל הבטיחות שלה גבוה. בעיניי רופא הוא קודם כל מטפל. וככזה הוא קשוב לצרכים של המטופל. בייחוד שכמדובר במצב אפור שאינו שחור או לבן. בהצלחה