מה חשבתי לעצמי?! שכל העולם יעצר בגלל שאני חולה?
אז זהו שלא
אנשים אגואיסטים שחושבים על עצמם!
מיום ליום מבינה כמה ההבוסית שאהבתי זורקת עליי פס.
אפילו תרגישי טוב לא אמרה לי.
אין לה מי שיחליף אותי
לא הוצאתי ימי מחלה כדי לא לדפוק אותה במקום להגיד תודה היא כתבה "עד מחר אלוהים גדול"
לא "תרגישי טוב תעדכני אותי " כלום!
אפילו החברים שלי לא דואגים לי לא אכפת להם...
היום בארבע בבוקר הקאתי במיטה שלי ועל הריצפה
נפלתי על הריצפה
הרגשתי שאני מתעלפת
והבוקר עברו לי הבחילות רק חלשה בגוף..
מה זה חלשה?-בקושי עומדת על הרגליים. כאבים בשרירים.
אבל בחייאת את מי זה מעניין????!
אני לבד.
חוץ מאימא שדואגת קצת אף אחד לא בא לבקר אותי
אני בקושי מצליחה לאכול
חלשה נורא
ומרגישה רק צער גדול שאני לבד בתוך כל הטירוף הזה
אפילו בעבודה שאני שם יום יום לא דואגים לי או אומרים לי תרגישי טוב כלום!
אז מה אני יכולה כבר לעשות???
נמאס לי להיות מרותקת למיטה עם כאבים ברגליים והגב
קבעתי יום טיפוח וגם אליו לא הלכתי
אני לבד אין לי אף אחד שיחבק אותי
יגיד לי כמה ברגע הזה צריך להיות חזקה גם כשיש וירוס חזק בגוף.
אין לי אף אחד שיגיד לי שזה יעבור והכל יסתדר
זה מצחיק שלפני שבוע הלכתי להלוויה של ארוס של חברה שלי היא לא דואגת לי בעצמה.
לא נשאר לי שום דבר טוב לקום בשבילו.
רק אלוהים מחזיק אותי חיה!
אני יודעת כמה הוא אוהב אותי ה' הציל אותי הרבה.
חוץ ממנו ומהיומן אין לי אף אדם שיסתכל עליי כולם עסוקים האינסטגרם
אפסו כל כוחותיי