את צריכה לאהוב את עצמך, יש לך מעל הכול עצמך ואם את אדם טוב לאחרים ונהדר זה דבר חשוב מאד. המשפחה אמורה לאהוב, דאגי להם בחרדות שלהם וידאגו לך. עשי עם עצמך דברים, בני את חייך בעניין ומצאי לך מטרות שמעניינות אותך. החיים חשבים מאד ואסור לרצות לאבד אותם. נסי להרגיע את עצמך ואת החרדות, עשי דברים שנעימים לך ונותנים לך תחושת ביטחון ונסי ליהנות מהם. ים זו חוויה יפה ותוכלי ליהנות ממנה מאד אם תמצאי את הדברים היפים שבה. גרמי לעצמך הנאה ושמחה ואהבי את עצמך ואת עולמך החיצוני והפנימי.

היי נסי לחפש מקום לתנדב ולעזור לאחר זה משפר את המצב הרוח ואת הערכה העצמאית ומשם נפתחים עוד אפשרית. נסי לאט לאט להכניס ספורט לחיייך הליכה של 20 דקות יום כן יום ולאט למצוא איזה ספורט שאת אוהבת ולצטרף למועדון משפר גם את המצב רוח ועוזר לתמודד עם מתח. חשוב לטפל בעצמך וללכת לאיש מקצוע או לחפש אנשים שאת יכולה להיפתח אליהם. מקווה שתרגישי טוב :)

היי ״בחרדה״׳, קראתי את הכאב שלך ונזכרתי בפעמים רבות שאמרתי את אותן המילים. את לא לבד בכאב הזה. יש פה הרבה מאוד אנשים בכל הגילאים שיודעים בדיוק מה את עוברת. אני אחד מהם. אני יודע שזה נשמע שאי אפשר להאמין - אבל חוויתי את זה בעצמי, ואני אומר לך, שאת לא חייבת לסבול. אני החלטתי לטפל בעצמי מאוחר יחסית, ואיבדתי הרבה שנים. את עוד צעירה, יש לך את כל החיים לפנייך ואני אומר לך שזה ישתפר. יש לנו מזל שאנחנו חיים בעידן שיש לזה טיפולים. אני לא יודע אם את בטיפול, אבל אם לא אני ממש ממליץ ללכת לטיפול, כן, גם תרופות. אם אני הייתי לוקח תרופות יותר מוקדם הייתי חוסך הרבה שנים. טיפול תרופתי היום הוא מאוד יעיל ועם יחסית מעט תופעות לוואי. אם יש לך שאלות תשאלי כאן יענו לך בשמחה. את לא לבד! אם את רוצה ומרגישה בנוח אפשר לדבר כאן, בפרטי, בטלפון, מה שתרצי.

תודה רבה... מצבי קצת השתפר,עשיתי לי יום טיפוח כייף. חיצונית מרגישה נהדר , פנימית פחות או יותר....! עדיין אובססיבית מנסה להיגמל..