מנהלי קהילה
דיסטימיה
אני המון שנים סובל מדיכאון וחרדות.
בשלב הראשוני שהחרדה נכנסה לחיי, בגילאי ההתבגרות, הדיכאון נסב סביב בעיקר סביב הפחד ההיכרות עם הארון והקבלה שיש אחד כזה, דבר שמאוד הפריע לצבור ביטחון עצמי, שהגיע מעורער ולא יציב מעצם הגדילה בבית בו מערכות היחסים המשפחיות הרסניות ומלאות טראומות ילדות משלהם.
בהמשך החיים, בעזרת טיפול פסיכולוגי הצלחתי לצאת מהארון, ואף עם הזמן, גם ממש לא להתבייש בקיומו.
הפתיע אותי מאוד שהארון וכל מה שבניתי סביבו, במובן מסוים, ייתן אוויר ואהבה עצמית ברגע שאצא ממנו...להפתעתי...זה לא קרה...ולפתע נגלו בפניי החיים הנפשיים המסובכים והרגישים שלי, הנורא מתקשים לתת פרשנות טובה לסיטואציות מהיום יום...והנורא ינקותיים בכל הקשור לאמא שיש לי בראש, שתקופה מאוד ארוכה היה לי מאוד להיפרד מהבית, ולמעשה גם ממנה.
היום זה קרה, אני מחוץ לבית כבר 3 חודשים, וחושב על הבדידות שלי ללא הפסקה, ואני בדיכאון די קשה בתוך הבית, בחוץ אני מצליח לתפקד...הפסיכיאטר אמר - דיסטימיה.
שיניתי את הכדורים נוגדי הדיכאון לרמה נוספת, ואני כל יום על כדורי שינה. נמצא בטיפול פסיכולוגי כבר 4 שנים, אך נושא מאוד מרכזי בטיפול הוא הרצון שלי לעזוב אותו, ולוותר..
חושב המון על המוות, והבדידות...
חושב על אולי אשפוז כלשהו?
יוני3344
תודה ששיתפת, שמחתי לקרוא ולהכיר אותך קצת. כמובן מצטער שאתה מרגיש רע... אתה לא לבד, כולנו מתמודדים עם דברים דומים. יש לך פה בית :heart:
אורית זאבי יוגב
שלום לך יקר. נשמע שאתה נמצא בכל מני תהליכים של שינוי ויחד עם זאת אין בך מספיק כוחות להתמודד עם האתגרים שהם מציבים. עזיבת בית היא תהליך שעבור רבים הוא מורכב וטעון במיוחד עם בבית מערכות היחסים לא פשוטות ודברים לא סגורים . ברור, שכשיוצאים מהבית חוויה של בדידות מתחזקת . פתאום אני לבד. פתאום כבר אמשיך
יוני3344
אדם רגיש כמוך צריך אנשים טובים מסביבו. במה אתה עובד? מעריכים אותך שם? אתה מרגיש שאתה עוזר?
דןדן33
אני דאגתי תמיד להקיף את עצמי באנשים טובים, אפילו שגם לידם הייתי (ועדיין לפעמים..) מפתח חרדות ואי-נוחות. משום מה, הדבר הבסיסי ביותר, שהוא פשוט להיות עצמך - מאוד קשה, וזה גורם לי לחווית חיים מסתכלת ומייאשת. אני מנהל פרויקטים בבנייה ועושה תואר שני בתחום..אני מרגיש שאני מאוד עוזר, מה גם שאני נמצא במשרה ניהולית די בכירה... אבל הגעתי למסקנה בחיים שעבורי זה לא הכסף, לא התואר...אני רק רוצה להרגיש טוב בעור של עצמי...פשוט לקבל מה שיש, ואת מה שאין - לא לראות כטרגדיה, כמו בדידות, קושי במציאת זוגיות, קושי בלהחזיק קשרים וכו'....