קודם כל תודה רבה על התגובה, וזה נכון בהרבה מסגרות אנשים בעיקר מחפשים לעשות כסף ולא תמיד מוצאים אנשים שמתחברים אליהם. וכן לימודים זאת אופציה מצויינת למצוא אנשים באותו ראש וכמו שאמרת יותר מבוגרים. כרגע אני חוסכת ללימודים פשוט לפעמים זה מתסכל כי מרגיש לעבוד מסביב לשעון, מנסה לזכור שה לא לנצח. בנוגע לדיכאון, זה ממש לא פשוט להתמודד עם זה, אתה מרגיש שהלימודים עזרו לך עם זה?

יופי, אני חושב שזה חשוב לזכור שזה לא לנצח ומהעבודות האלה אפשר להתקדם רק למעלה. בנוגע לדיכאון, אני לומד תואר ריאלי אינטנסיבי שמעניין אותי והשילוב של הזמן הרב שצריך להקדיש ללמידה, חברה של אנשים רציניים שבאו בשביל אותה מטרה, חיי חברה באירועים של סטודנטים וגם ציונים שיכולים לתגמל (או לא לתגמל) עובדת לי טוב מאוד. זה תלוי במוסד שלומדים בו אבל בסך הכל אף אחד לא באמת ידאג לך במהלך התואר, זה התפקיד שלך להירשם לקורסים המתאימים, להגיע לשיעורים, להגיש מטלות וכו'. מי שבדיכאון כבד לא בטוח יוכל לעמוד בזה, אני בעיקר חוויתי בדידות ודיכאון שנהפך לקל בעזרת התמודדות עם הפחדים שלי אז המסגרת התאימה לי.

כן הצבא זה בועה קצת, אבל כן מאוד מבגרת ומלמדת. ותודה על העצה, אני חושבת ללמוד משהו טיפולי אבל לא בהכרח פסיכולוגיה. אני עוד מתלבטת.