אני מניחה שבשביל זה בדיוק נועד טיפול. זה תהליך שצריך להעשות בהדרגה ובליווי שיעזור לך להתמודד עם הרגשות הקשים שמגיעים אחרי\לפני\בזמן חשיפה למשהו שאת לא רגילה אליו, וכם כדי שלא תגיעי למצב של לאכול "כמו בהמה" (אני לוקחת בחשבון שזו פרשנות שלך לאכילה שאחרים יישיבו לנורמטיבית). החלמה היא תהליך שלוקח שנים והיא הרבה יותר מהחלטה או או הרגשה רגעית. הבנתי מפוסטים קודמים שאת לא בטיפול. אולי תנסי לדבר עם יועצת בית הספר או קרוב משפחה שאת ביחסים טובים איתו?

אני מניחה שזו בחירה שלך ואת יודעת מה את יותר רוצה. ונקודה למחשבה - האם נכון להמנע מכל מה שמפחיד? האם לא לעשות משהו חשוב רק מהפחד מהלא נודע הוא מעשה שיעזור לך להגיע למקומות שאת שואפת אליהם? חשבי על זה במונחים כלליים, לאו דווקא בהקשר של הפרעת אכילה.