מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהפוחדת מהיום פוחדת ממחר

פוחדת מהיום פוחדת ממחר

28/07/19 23:36
6 תגובות

מפחדת ממחר מפחדת מהאחות שתראה את המספרים על המשקל פוחדת מאנשי הצוות
שונאת אותי לא משתפת פעולה. שונאת את המציאות הזו שאני מתמודדת איתה לבד בעולם הזה ...
פוחדת מעצמי. שונאת אותי כזו מדקדקת על כל פירור שנכנס לי לפה. שונאת אותי רצה לכיור .
אוףףףףףףףףף
למה זה קורה לנו???


תגובות

SY
29/07/19 8:40

את באשפוז או בטיפול מרפאתי?

לא-אני....
29/07/19 9:55

בטיפול מרפאתי מרגישה שהוא לא נותן לי את המענה האמיתי למצוקה הרוחשת מתחת פני השטח וכל תזוזה במצב הרוח מתפרשת כ-עניין של אי איזון חומרים ביוכימיים במח....

SY
29/07/19 20:40

גם אני הייתי בטיפול מרפאתי שרק דרדר את המצב עוד יותר...

פפפפ
29/07/19 20:05

תשתפי אותם!תצעקי שקשה לך!בשביל זה הם שם! אין לך מה לפחד מהאחות ... תתמקדי בקושי שלך!תהי עסוקה בלשתף אותה ואם כבר לפחד זה מהנזק הנוראי שזה גורם לגוף וגם טיפה לסובבים שלנו

לא-אני....
30/07/19 9:57

הלוואי. אבל אני לבד לבד ההורים שלי בכלל לא יודעים אין בהם מסוגלות לעקוב או להכיל קושי ואולי חלק מהמצוקה נובעת גם משם אבל כשאני באה למרפאה פעמיים בשבוע לאחות לדיאטנית לתרפיסתית באומנות פשוט אין לי מילים אני לא מצליחה לדבר או לבטא אותי כלום אני פשוט שותקת ושותקת מסתכלת עליהם ולא יכולה לדבר בכלל מילה טפשה כמו איזו מריונטה על חוטים באה והולכת מבזבזת את הזמן שלעולם לא יחזור... פעם אחת כשבכיתי וצעקתי באמת השתיקו אותי בקשו שאבוא שוב לפסיכיאטר שיעלה לי את המינון של התרופות כי אני לא מאוזנת כי מצב הרוח שלי לא תקין כאילו אסור לי להרגיש או להיות כאובה ומתוסכלת כאילו אני לא אדם עם לב ורגש כאילו אני סתם טפשה ומתוסכלת כאילו אני לא אני הבנתי לי שאסור שלא כדאי להשמיע קול כי אז שוב אתגלגל ממקום למקום מעמ"ך לתמ"ך לציפור הנפש וכבר אין לי כח לאשנים חדשים לסיפורים חדשים רוצה לדלג על הקושי הזה כבר לצאת לחיים של שמחה אמיתית להשתמש בכל מה שיש בי שנמצא עכשיו בתהומות הנשיה מייחלת

פפפפ
05/08/19 10:23

אני כל כל מבינה על מה את מדברת כי גם שאני צעקתי התגובות היו מאוד מעצבנות בתחום הפסיכאטרי!!!! ולהורים צר לי ....אני לא חושבת שמי שלא היה שם או מטפל מספיק טוב ומקצועי מסוגל בכלל להבין את הקושי!!!! אני רק יכולה לומר לך מה עזר ועוזר לי עדייו 1. אני קובעת את קצב העלייה של האוכל כי זאת מחלה של שליטה ולא יקחו לי בבום! אני יודעת טיפה יותר טוב למה אני מסוגלת 2. גם מידע לוקח לספר ולכן מבינה את מה שאת אומרת זמן לא יחזור אבל יש זמן ואם לא אז בעתיד בטיפול פרטי אצל פסיכולוגית טובה אחת! 3. זה החיים שלך ותזכרי את זה שאנשים יגידו ישפטו על צורת ההחלמה אבל בעיה שלהם!הם לא שם ובסוף זה שלך אני בדרך החוצה מהמחלה הזבלה הזאת ואני אומרת לך שזה רק בזכות פסיכולוגית אחת שהאמינה בי!לא היה צריך מעבר!!!היא גם גרמה לי להבין שצריך להכין קרקע ליום שיוצאים מחלה,חיים בחוץ זה אפשרי ביותר אבל דורש!!!!אבל בטמת שחיים פעם אחץ