כמוניבני משפחה מטפליםלאבד את האדם היחיד שיש לי

לאבד את האדם היחיד שיש לי

30/07/19 10:27
9 תגובות
אני עומד לאבד את אימי שטיפלתי בה ב 8 השנים האחרונות. היא סבלה מדמנציה מאוד קשה. חוץ ממנה אין לי אף אחד בעולם. זה ממש כואב לי, היא תמיד מול עיניי. הזכרונות לא מרפים. הכאב הוא ענק ואף אחד לא מבין אותי. אין לי חברים. איבדתי אמון בבני אדם. אני לא יכול להמשיך עם הכאב האיום הזה

9 תגובות

ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
31/07/19 9:28
שלום דוד: הרשה לי להשתתף בכאבך, לאבד אדם קרוב במיוחד אדם שטיפלתי בו במסירות מותיר חלל עצום בלב. היתה לך זכות עצומה של כיבוד הורים וחסד שעשית עם אמך. מדוע אתה מרגיש לבד בהתמודדותך? האם יש בני משפ...
שלום דוד:
הרשה לי להשתתף בכאבך, לאבד אדם קרוב במיוחד אדם שטיפלתי בו במסירות מותיר חלל עצום בלב.
היתה לך זכות עצומה של כיבוד הורים וחסד שעשית עם אמך.
מדוע אתה מרגיש לבד בהתמודדותך?
האם יש בני משפחה שאתה יכול להסתייע בהם? מי בכל זאת יכול לתמוך בך?
האם יש איזשהו גורם רפואי, מקצועי שיכול ללוות אותך כמו עו"ס בבי"ח או במרפאה?

דוד442
31/07/19 10:05
אני בן זקונים למשפחה בת 10 ילדים. לא התחתנתי מעולם. משפחה קשה מאוד ומפולגת. אבא היה אדם שלא יודע לגדל ילדים ותמיד היה בעיסוקיו, הוא נפטר ב 2005 תמיד הייתי צמוד לאמא. אחי נהרג בתאונת דרכים ב1991, אימי ...
אני בן זקונים למשפחה בת 10 ילדים. לא התחתנתי מעולם. משפחה קשה מאוד ומפולגת. אבא היה אדם שלא יודע לגדל ילדים ותמיד היה בעיסוקיו, הוא נפטר ב 2005 תמיד הייתי צמוד לאמא. אחי נהרג בתאונת דרכים ב1991, אימי לקחה את זה מאוד קשה, התאשפזה פעמיים בבית חולים לחולי נפש, כל אחיי ואחיותיי סובבו לה ולי את הגב, הייתי לבד למרות שהייתי עדיין צעיר. ב 2011 כשהתחילה הדמנציה אז אחיי התרחקו יותר ויותר, לא הסכימו לעזור כספית בתירוץ שאני לוקח את קיצבת הזיקנה אבל לא מבינים שההוצאות על אדם חולה הן מטורפות. הזנחתי את עצמי. הם היו מתרצים את אי הגעתם בכך שקשה להם לראות את אימי כך. עקב כך גם יכולותיי לטפל באימי היו מאוד מוגבלות לאדם עם דיכאון בגלל מצבה של אימו. אני מאמין שאם היו עוזרים לי היה אולי לשפר בטיפה את מצבה. אפילו היו פעמים שאימי ביקשה לראותם אבל הם לא באו. לא אסלח להם על כך, במיוחד על ההזנחה. תמיד היו עוקצים משפילים ומעליבים. אין חברים. רופא המשפחה רוצה לתת כדורים אבל אני מתנגד כי ראיתי איך זה השפיע קשות על אימי כשטופלה בכדורי הרגעה כשאחי נהרג. ניסיתי לקחת כמה פעמים אבל היו תופעות לוואי וגם לא הרגשתי השפעה חיובית. בגלל מצבה של אימי בזבזתי כמעט את כל כספי. אני גם לא מאמין ששיחות יעזרו. יש לי רק מחשבות אובדניות. אני בוכה המון. אפילו מתפלל לסיום אבל אין מענה. אני לא יודע מה לעשות. אני רק רוצה לסיים כבר
Fei054
15/09/19 23:02
שלום וברכה! כאב לי מאוד לקרוא את מה שכתבת, כאבך עצום וניכר שאתה מאוכזב מהמשפחה, מבודד מחברים ומהעולם ובעיקר סובל ומיוסר. לעיתים, גם כשאין פיתרון לכל דבר אבל יש אוזן קשבת ויד שתומכת, זה כבר חצי מהתרו...
שלום וברכה!
כאב לי מאוד לקרוא את מה שכתבת, כאבך עצום וניכר שאתה מאוכזב מהמשפחה, מבודד מחברים ומהעולם ובעיקר סובל ומיוסר.
לעיתים, גם כשאין פיתרון לכל דבר אבל יש אוזן קשבת ויד שתומכת, זה כבר חצי מהתרופה.
לפעמים אנחנו לא מחפשים שיפתרו לנו את הבעיות באחת, אנחנו בסה"כ רוצים שיקשיבו לנו, יעודדו אותנו, שאנשים סביבנו יגלו אכפתיות למצבינו.
בעלי עבד כפרמדיק ובמסגרת עבודתו האינטנסיבית ושליחותו הרבה הוא כמובן נחשף למראות קשים מאוד ומיותר שאפרט כאן, כחלק מתפקידו להגיש סיוע לחולה, לעשות החייאה, לטפל וכ"ו, הוא גם מחויב לשאול על מצבו הנפשי של החולה, מה שלומו, איך הוא מרגיש, האם יש משפחה שתומכת וכ"ו..
הוא צבר המון ניסיון, סייע להמון אנשים שאחרי זה דפקו לנו בבית עם זר פרחים כאות הוקרה.
כיום הוא עובד כמנהל וכאחראי רפואי במרכז שיח סוד לאנשים עם מוגבלויות נפשיות ופיזיות כאחד.
הוא אדם שמכיל, מקשיב, יכול לתת עצה טובה, לסייע במה שיכול, המון מחבריו מתייעצים איתו.
אם תרצה אוזן קשבת או לפחות לנסות לדבר איתו ולהשיב קצת רוגע לחייך, אתה יותר ממוזמן לרשום לי בפרטי ואשלח לך את מספרו.
זו הדרך היחידה שחשבתי שבה אוכל לעזור.
בהצלחה רבה, אל תתייאש!
ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
31/07/19 13:19
נשמע שאתה סובל מאוד, חווה ייאוש ופסימיות וכל תפיסת העולם שלך היא כרגע מתוך מקום של דיכאון ומצוקה, אבל אולי בכל זאת יש מישהו מאחיך שאתה יותר קרוב אליו? יכול לשתפו במצוקה שלך? ואם לא אז חבר. אני באמת ...
נשמע שאתה סובל מאוד, חווה ייאוש ופסימיות וכל תפיסת העולם שלך היא כרגע מתוך מקום של דיכאון ומצוקה, אבל אולי בכל זאת יש מישהו מאחיך שאתה יותר קרוב אליו? יכול לשתפו במצוקה שלך? ואם לא אז חבר.
אני באמת מאמינה לך שאתה מרגיש שאין מוצא, אבל באמת תנסה להתבונן אם אתה לא תופס את הדברים כרגע מתוך מקום משברי ואולי בכל זאת יש נקודות אור, משהו שיכול קצת לעזור לך לגייס כוחות.
בכל זאת פנית לפורום זה, אולי זה מבטא בכל זאת איזושהי אמונה שמשהו יכול להשתנות.
מחשבות אובדניות הן מסוכנות והרסניות. אני כן ממליצה לך לקבל עזרה מקצועית, אולי נוכל להפנות אותך לגורם כלשהו מעבר לתמיכה שהיינו רוצים להציע לך בפורום זה.


דוד442
31/07/19 13:40
אני חושב שגם את מבינה שהכל אבוד ושאי אפשר לעזור לי
ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
05/08/19 1:04
אני מבינה שככה אתה באמת מרגיש, רק רוצה לומר לך שלפעמים במצבי משבר ודיכאון באמת הכל יכול להיראות שחור וחסר מוצא, צריך המון כוחות כדי לראות משהו אחר, אולם על אף שהבחירה נראית כבלתי אפשרי בכל זאת יש נקוד...
אני מבינה שככה אתה באמת מרגיש, רק רוצה לומר לך שלפעמים במצבי משבר ודיכאון באמת הכל יכול להיראות שחור וחסר מוצא, צריך המון כוחות כדי לראות משהו אחר, אולם על אף שהבחירה נראית כבלתי אפשרי בכל זאת יש נקודת בחירה שבה אפשר לבחור אחרת, להתבונן כיצד ניתן לגייס משאבים פנימיים וחיצוניים ולחיות אחרת לצד הכאב והצער. אנשים בנקודות משבר מאוד גדולות הצליחו להתרומם, להסתייע, להיעזר. אולי גם אתה יכול?
איתן.ירקון1
05/08/19 10:30
גם אם נדמה לך שאתה לבד בעולם ושאין אף אחד אחר, האמת הפשוטה היא שאתה טועה. העולם מלא באנשים שירצו להיות איתך ולעזור לך, אתה פשוט עדיין לא מכיר אותם! כל מה שצריך לעשות הוא ללכת ולפגוש אותם במסגרות שונו...
גם אם נדמה לך שאתה לבד בעולם ושאין אף אחד אחר, האמת הפשוטה היא שאתה טועה. העולם מלא באנשים שירצו להיות איתך ולעזור לך, אתה פשוט עדיין לא מכיר אותם!
כל מה שצריך לעשות הוא ללכת ולפגוש אותם במסגרות שונות או דרך קבוצות מתאימות ואז תגלה שיש מי שמבין אותך, שיש מי שיכול לתמוך בך ושאתה לא צריך להמשיך לסבול.
דפי555
07/08/19 10:25
אויש, אני כל כך מבינה אותך. אבדתי את אמי לפני 3 שנים. אני זוכרת שהתגברתי על העצב בכך שפשוט הקמתי את עצמי בכח מהמיטה כדי להוכיח לכולם שאני בסדר וכדי להיות חזקה בשביל השאר. אין לך מושג כמה אנשים אחרים מ...
אויש, אני כל כך מבינה אותך. אבדתי את אמי לפני 3 שנים. אני זוכרת שהתגברתי על העצב בכך שפשוט הקמתי את עצמי בכח מהמיטה כדי להוכיח לכולם שאני בסדר וכדי להיות חזקה בשביל השאר. אין לך מושג כמה אנשים אחרים מתחזקים מכך שהם רואים מישהו שעבר משבר ומסוגל להמשיך הלאה בחייו, באמת. נכון, אף אחד לא מבין אותך וגם לא יבין, עד היום אף אחד לא מבין אותי, גם בן זוגי המדהים. בסדר, שלא יבינו. לא כולם יגידו לך כמה חזקת אותם בכך שהם הסתכלו עלייך והתרשמו. וכן, הזכרונות לא מרפים ולא ירפו, אבל לומדים לחיות איתם. בוכים, עצובים, וממשיכים איתם. זה כאב עצום! עצום! ולפעמים יש רגעים שאתה פשוט לא יכול להמשיך ככה יותר, והם נוראיים - אבל עוברים. אני בטוחה שתוכל למצוא סיבות לחייך ולחיות, באמת. מאחלת לך מכל הלב רק אושר.
Sveta2
13/09/19 15:28
מבינה אותך מאוד ומרגישה כמוך.
אין לי עצה, לצערי.
חבל שאנשים שמנסים לעשות טוב, בסוף נשארים ריקים ושבורים.
הלוואי שתתגבר.

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית פעילה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).