האמת האמת שאתה אגוז קשה לפיצוח ובגלל זה אתה מעלה את רף האתגר - אני אנסה לענות ומקווה שאחרים גם יענו אבל יותר מאוחר כשראשי יהיה פנוי למענה נאות. התרשה לי בינתיים לשלוח לך שיר ? ( אשלח בכל מקרה ) - סתם קטע מעורר צמרמורת שאפשר לשמוע אותו רק בעודך בחיים ....

הי יאיר, אני רוצה להוסיף קושי למענה שלך... הרי ביננו... אנשים זה באמת לא תמיד קל. תראה מה זה תקשורת בין אנשים... יכולה לחרב לך את מצב הרוח, יכולה לדכא, ולמשוך אותך לתהומות חשוכים. כל כך הרבה טעויות יכולות לקרות בתקשורת עם בני אדם, כל כך הרבה מאמץ... כדי להיות נחמד, חביב, אהוב. עד שלפעמים כבר לא נשארים כוחות לשאת את עצמנו. אפשר ליפייף שבני אדם זה חמלה וטוב ואהבה. אבל בני אדם הם גם אגו מנופח ודוקרני. ותאמין לי, אני נושאת עלי כמה חתכים שהשאירו צלקות עמוקות. אבל (טוב, לא יכולתי לשרוד בלעדיו) אנשים הם גם חמצן וגם חמצן דו פחמני. הם גם הלתת שלנו וגם לקבל. הם גם המקל וגם הגזר. הם גם טובים בבסיסם וגם רעים מנעוריהם. הם גם ☯ יין וגם יאנג והם ניגודים משלימים. והם גם עובדה!!! אז מכאן זאת הבחירה שלנו אם לסבול מנוכחותם או להשלים ולחיות בשלום עם בני אדם. ועם עצמנו. (ואני חייבת להגיד שיש כמה מתנדבי ער"ן שהם פשוט זהב)

היי, לא פנויה כל כך נפשית להיכנס לדיון מעמיק שכזה. רק רוצה לומר שהתרשמתי מאוד מהנכונות שלך להישאר חזק עבור הבן שלך. נשמע שהוא אותו אדם אחד עבורך שאתה אוהב אהבת נפש, ושאתה עושה הכל כדי לא לחזור על הטעויות מהן סבלת כדי להעניק לו חיים בריאים ומאושרים. זה מעורר התפעלות וזה מעיד על תעצומות נפש גדולות. ראיתי כאן ובתגובות אחרות שהגבת חלק מרמת החשיבה והשיח שלך. להיות אדם חושב זה דבר מצויין, אבל אין ספק שזאת מתנה שמביאה בחובה גם צער והתחבטויות נפש לפעמים. אני אישית חושבת שדווקא בגלל זה הרבה מהאנשים שמתאבדים הם אנשים מאוד אנטלקטואלים וכו', שלפעמים מרוב בצורך להחזיק הכל נופלים לבורות. זה קורה הרבה. לכן אני חושבת שאולי שווה למצוא מסגרת שבה תוכל לפרוק את חיבוטי הנפש עם קבוצת שווים נניח בלימודים מסוג מסויים, אצל חבר קרוב או בעיני בעיקר בטיפול אצל מישהו שאתה מרגיש שהוא מספיק מקצועי ויענה גם על הצורך האנטלקטואלי שלך אבל גם על הרגשי. מה דעתך?

מסכימה עם כל מה שכתבת. בדיוק המחשבות שעוברות לי בראש. צריך להודות על החיים, לא משנה אילו חיים ולא משנה שלא ביקשתי להיות פה, לא בחרתי זמן להיוולד או את ההורים שלי....פשוט להודות ולהיאחז, כי ככה מקובל לחשוב. יש תיאוריה, לפיה הנשמה שלנו לפני שבאה לעולם, כן בוחרת הכל, אבל כ"כ קשה לי להאמין בזה, כשאני קוראת/רואה/שומעת סיפור חיים ומוות של אנשים. מקנאה באלה שהשתחררו מהעול הזה. זה כבר קרה, הם אחרי זה, במימד אחר. תמיד זה ככה, אותו סיפור, אנשים עם מלא תוכניות וסיבות לחיות, מתים פתאום במפתיע. אלה שרוצים להפסיק את זה, אלה שמאסו בהכל, איבדו כל משמעות ותוכן, איבדו את עצמם, נאלצים לעשות את זה בכוחות עצמם, כי פשוט לא מצאו דרך אחרת להפסיק את ייסורי הנפש. אי אפשר להבין את זה.

ג'קיל היקר או אולי הייד היקר - מי אתה באמת ? האמת שהפוסט שלך גרם להרבה רעש - תראה כמה תגובות מאנשים שלא באמת מכירים אותך. לכולם זוית אישית על העולם - כל אחד ואחת מעולמם הפרטי ואין לזלזל באף אחד - בטוח שלא להתנשא.
האמת שחשבתי שקצת מיצינו וכל המרבה הרי זה לא באמת משובח אבל הרי הבטחתי תשובה אז אנסה ובקיצור.
אני איש לוגי בהוויתי ותגובתי גם תהיה לוגית משהו אבל אני בהחלט מאמין שיש דברים ששייכים לנפש , אותה אנחנו לא כל כך מכירים - או בכלל לא מכירים ולכן יש מקום של כבוד לדברים שאנחנו לא ממש מבינים.
כמוך גם אני חושב שלחיים אין איזו מטרה נשגבת והמוות הוא בהחלט חלק בלתי נפרד מהם אבל כפי שלפני שנולדנו לא היה כלום גם אחרי לכתנו לא יהיה כלום. הכלום הזה לתובנתי הוא פשוט כלום - נאדה, זירו. אני אוהב את משפחתי וילדותיי כי פשוט עכשיו בזה הרגע זה עושה לי טוב. אני מאוד רוצה שיהיה להם טוב אבל אני רוצה להיות נוכח בזה כי אז זה יעשה לי טוב. מה שיקרה אחרי לכתי - ביננו פשוט לא מעניין. אני מבטיח לך שכל אותם אנשים נהדרים שהגיבו לך - עשו זאת כי זה פשוט עושה להם, כן כן להם טוב. אתה אולי תכחיש, אבל אני חושב שאתה פה כותב ומגיב כי זה פשוט עושה לך טוב. אולי רק קצת טוב, אולי זה פאתטי אבל תכלס - לי זה בהחלט עושה טוב לכתוב פה.
אני באמת בטוח שביל גייטס ייסד את מיקרוסופט לא בגלל המורשת ולא בגלל הכסף ( טוב ... קצת ) אלא כי זה פשוט עשה לו טוב ובשלב מסויים הוא ייסד את קרן מלינדה וביל גייטס כי הוא החליט שלתרום עושה לו טוב. כן כן הוא פשוט אגואיסט מניאק שרוצה לעשות לעצמו טוב.. אבל היי אחרים זוכים מזה אז זה נהדר לכולנו. אני גם מאמין בלב שלם - מין אמונה בסיסית כזו - שמי שהוא בן אדם רע ביסודו - הוא פשוט פחות מאושר בחייו ואני די מרחם עליו כי הוא לא חווה את הטוב הזה.
נראה לי שמספיק - שנחתום את הפוסט המכובד בשיר יפה ?