מנהלי קהילה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב.
לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר.
כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב.
אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל.
במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה.
עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.
מובילי קהילה
איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
אירוע סף התעלפות עם כאב לא חד בחזה
19/08/19 15:29
4 תגובות
שלום,
גיל 26 ללא מחלות רקע. אישפוז חד פעמי לאחר אירוע של סף התעלפות במאמץ גופני גבוה עם כאב לא חד בחזה. טרופונין כ 3 שעות לאחר האירוע היה 54 אך ערך זה הלך וירד עד ל 21 לאחר 12 שעות נוספות.
בוצעו בדיקות רבות שהיו תקינות ובכלל זה צנתור וירטואלי ואקו לב.. הסברה של דלקת בשריר הלב נראתה גם לא מתאימה למרות שהיתה מחלה ויראלית (גרון) כשבועיים לפני כן.. הוסבר לנו שכנראה זהו אירוע אוטם סוג 2 אך במכתב השחרור צוין: "רושם במהלך משני לאירוע ואגאלי סביב פעילות גופנית מואצת עם ירידת לחצי דם".
האם "המהלך המשני" הוא אוטם סוג 2? אם לא מהו המהלך המשני והסיבה לטרופונין הגבוה.
תודה
תגובות
ד"ר אסי מלויצקי
שלום, הכוונה במכתב היא כי האירוע, כלומר התעלפות היא משנית לאירוע ווגאלי סביב פעילות גופנית מאומצת. אירוע כזה שבו מערכת העצבים הפרהסימפטטית (המרגיעה - שמורידה הדופק ולחץ הדם) פועלת ביתר שאת, עם הפסקת הפעילות הגופנית (ולא במהלכה) וכך נגרמת החולשה הקיצונית ועד התעלפות. לשון המכתב אינה מסבירה את עליית הטרופונין ואני חושב שבצדק, שכן הבדיקות שעברת היו תקינות לדבריך ולפיכך העליה ככל הנראה משנית למאמץ הגופני הגבוה, דבר שאנו רואים יותר ויותר ככל שבדיקות הטרופונין הופכות רגישות והספורט מאומץ יותר. שאלה אחת - האם התעלפות הייתה בזמן המאמץ או מייד עם הפסקתו, ובאם עברת הולטר אקג ומבחן מאמץ? כל טוב ד״ר אסי מילויצקי
עופר19
תודה על ההסבר. ההתעלפות הייתה כ 60 שניות לאחר המאמץ. בוצעו בדיקות אקו לב, אק"ג, צנתור וירטואלי, CRP בבדיקה 5 ימים אחרי הארוע גם בנורמה. לא עברתי הולטר אק"ג ומבחן מאמץ. נאמר לנו שהבדיקות שבוצעו הן בדרגה מעל מבחן מאמץ. האם ממליץ שיבוצעו? אני מבין מדברך שהעליה בטרופונין אינה תוצאה של אוטם סוג 2. האם כך? תודה
ד"ר אסי מלויצקי
שלום, מהתיאור נשמע שהאירוע אינו מדאיג , הפירוש הסביר לעליית הטרופונין אינו אוטם להערכתי אלא עצם המאמץ כפי שהסברתי ביחוד נוכח הבדיקות התקינות. לרוב כחלק מבירור זה מבצעים הולטר אקג ומבחן מאמץ, פרטנית תתייעץ עם הרופאים שביררו או קרדיולוג אליו תגיע לביקורת. כל טוב ושבוע טוב ד״ר אסי מילויצקי
עופר19
תודה, שבוע טוב