מנהלי קהילה
למה ???
כבר כתבתי לכם פעם אחת
אולי אפ אחד לא ראה ??
מחפשת ממישהי שיודעת
או שעברה חלק מהתהליך של הריפוי
באישפוז יום בהדסה עין כרם...
אני במתח נוראי
יום ראשון יש ישיבת צוות פרטית בשבילי
בשני כולנו נשב יחד לידון
לשמוע ולהשמיע
ואני לבד
יודעת שכשאגיע לרגעים האלו מול כולם
אמצא את עצמי בוכה
ורק בוכה
לא מצליחה לדבר
ובינתיים גם אין לי מי שיהיה לי לפה...
בדרך הזו
עם תת משקל דיכאון וחרדות
לבד
כל היום וכל הלילה
ל-ב-ד...
ועכשיו בדרך לאשפוז יום
לבד
לבד
לבד
בעולם הזה
בלי שאי מי ידע
רק אתם בקהילה שלי
שפתאום בהשגחה פרטית מצאתי
והצוות המטפל במרפאה
והוא שיושב שם למעלה ומחשבן את הכל...
מפחדת
מפחדת שוב להחליף את הצוות
שוב להכיר אנשים חדשים
מפחדת מעצמי
מפחדת מהסביבה שפתאום עלולה לגלות
מפחדת מהסטיגמה
מפחדת מהסיטואציה הזה בכלל...
איך בכלל אגיע לשם ???
מי יקח אותי בכל יום
כשאני בקושי מרימה את עצמי מהמיטה בבוקר ??
איך אצליח להסתיר מאבא ואמא
כדי לא להיפגע גם מהם ???
איך
אלוקים
איך??
רוצה לקום ולצרוח לעולם
אני לא הפרעת אכילה....
אני לא
אני לא
אני לא.....
אני רק כאובה ...
אני רק בצער ובדידות שאין להם סוף...
אני רק שונאת את מה שקורה לי
אני רק צריכה מישהו שיהיה איתי ויכיל את הכאב שלי
מישהו שיעזור לי לצאת מהמיצר הזה שאני נמצאת בו...
למה שאני אצליח לאכול שם ???
למה שאני לא אקיא את האוכל שאני אוכלת
אם אין לי בכלל מקום בשבילו בתוכי
אין לי מקום להכיל אוכל
אין לי מקום לחיות בו ....
העולם הזה כל כך לא בטוח...
אני רוצה לברוח מכולם
ולא להראות יותר ...
המצוקה מדברת דרך האוכל
אבל היא רק הסימפטום
היא לא ה-דבר בעצמו
למה אין מי שיכול לראות אותי ???
לראות את מה שיש בקנקן ולא רק את המעטפת שלו??????
למה ???
למה אין אבא ואמא שאפשר לשתף
שאפשר לתת להם לשים לב ולראות
אותי
רק לראות...
למה רבונו
למה??
למה צריך להיות ככ קשה כאן ??
למה כדי להגיע אל השלם צריך להתנפץ לרסיסים??
למה
??????
מבולבלת ..............