מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

למה ???

22/08/19 17:26
0 תגובות

כבר כתבתי לכם פעם אחת
אולי אפ אחד לא ראה ??

מחפשת ממישהי שיודעת
או שעברה חלק מהתהליך של הריפוי
באישפוז יום בהדסה עין כרם...

אני במתח נוראי
יום ראשון יש ישיבת צוות פרטית בשבילי
בשני כולנו נשב יחד לידון
לשמוע ולהשמיע
ואני לבד
יודעת שכשאגיע לרגעים האלו מול כולם
אמצא את עצמי בוכה
ורק בוכה
לא מצליחה לדבר
ובינתיים גם אין לי מי שיהיה לי לפה...

בדרך הזו
עם תת משקל דיכאון וחרדות
לבד
כל היום וכל הלילה
ל-ב-ד...

ועכשיו בדרך לאשפוז יום
לבד
לבד
לבד
בעולם הזה
בלי שאי מי ידע
רק אתם בקהילה שלי
שפתאום בהשגחה פרטית מצאתי
והצוות המטפל במרפאה
והוא שיושב שם למעלה ומחשבן את הכל...

מפחדת
מפחדת שוב להחליף את הצוות
שוב להכיר אנשים חדשים
מפחדת מעצמי
מפחדת מהסביבה שפתאום עלולה לגלות
מפחדת מהסטיגמה
מפחדת מהסיטואציה הזה בכלל...

איך בכלל אגיע לשם ???
מי יקח אותי בכל יום
כשאני בקושי מרימה את עצמי מהמיטה בבוקר ??

איך אצליח להסתיר מאבא ואמא
כדי לא להיפגע גם מהם ???

איך
אלוקים
איך??

רוצה לקום ולצרוח לעולם
אני לא הפרעת אכילה....
אני לא
אני לא
אני לא.....

אני רק כאובה ...
אני רק בצער ובדידות שאין להם סוף...
אני רק שונאת את מה שקורה לי
אני רק צריכה מישהו שיהיה איתי ויכיל את הכאב שלי
מישהו שיעזור לי לצאת מהמיצר הזה שאני נמצאת בו...

למה שאני אצליח לאכול שם ???
למה שאני לא אקיא את האוכל שאני אוכלת
אם אין לי בכלל מקום בשבילו בתוכי
אין לי מקום להכיל אוכל
אין לי מקום לחיות בו ....
העולם הזה כל כך לא בטוח...

אני רוצה לברוח מכולם
ולא להראות יותר ...

המצוקה מדברת דרך האוכל
אבל היא רק הסימפטום
היא לא ה-דבר בעצמו
למה אין מי שיכול לראות אותי ???
לראות את מה שיש בקנקן ולא רק את המעטפת שלו??????
למה ???
למה אין אבא ואמא שאפשר לשתף
שאפשר לתת להם לשים לב ולראות
אותי
רק לראות...
למה רבונו
למה??
למה צריך להיות ככ קשה כאן ??
למה כדי להגיע אל השלם צריך להתנפץ לרסיסים??
למה
??????


מבולבלת ..............


תגובות