מנהלי קהילה
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהמרגישה שבורה
מרגישה שבורה
03/09/19 11:37
8 תגובות
אני בשירות לאומי,שנה שעברה היו לי בעיות עם השירות בגלל הפרעת האכילה.השנה התחלתי שירות בלי להגיד לאגודה שממנה באתי.שהם גילו את זה הם ממש התעצבנו עלי והעיפו אותי מהשירות.אני מרגישה שעברתי כבר שינוי והתקדמתי בטיפול שלי,ועכשיו הם פשוט מחזירים אותי חזרה למטה.אני ממש רוצה לשרת כמו שאר הבנות ולהיות במקום שטוב לי בו. הגיוני שבגלל קושי נפשי משנה שעברה לא מרשים לי לשרת גם השנה? אני מרגישה שבורה ומרגישה שאני שוב מתרדרגת אחורה,מה אפשר לעשות? בבקשה תעזרו לי!!!!
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
סתם מישהי אחת
מה לגבי שירות דרך תוכניות מיוחדות?
מישהי
אני מנסה לברר אבל המשפחה ממש לא תומכת בזה שאני אלך לתוכנית שהיא לא רגילה
Lapind'Audubon
אבל את זו שעושה את השירות הלאומי ואת מעל גיל 18. אם הם לא תומכים, זו בחירה שלהם, ואת יכולה לעשות מה שמתאים לך. בכלל, אני בדעה שתעשי מה שטוב לך ולא מה שאחרים חושבים שטוב. מה דעתך במקום להלחם כדי להתנדב, לעשות משהו אחר? את יכולה, למשל, להתחיל ללמוד משהו שמעניין אותך ולהתנדב שלא דרך שירות לאומי (זה מה שאני עשיתי והתנדבתי 5 שנים בעמותת עמך), להתנדב בקיבוץ, לצאת לשליחות של הסוכנות היהודית. באמת שאין טעם להלחם ולהשבר בשביל להתנדב במקום בזמן שאפשר לעזור גם בדרכים אחרות.
מישהי
זה נכון,אבל אני ממש רוצה לעשות שירות כרגיל ,ולהיות בדירה ולא בבית
Lapind'Audubon
למה? אני שואלת ברצינות - למה כל כך חשוב לך לעשות דווקא שירות לאומי, דווקא שירות לאומי מסויים, דווקא לגור בדירה של שירות לאומי? ילמה לא כל דבר אחר?
מישהי
אני מאוד נהנת בשירות לאומי,אני יודעת שאני יכולה לקבל דירה ,להנות עם עוד בנות תוך כדי גם לתרום ובאמת לתת מעצמי
מישהי
לא כל-כך טוב לי בבית אז אני מחפשת גם מקום שכבר יהיה לי בו מגורים
Lapind'Audubon
הבנתי שלא טוב לך ובאמת מבינה את הרצון והצורך לגור לבד (עם שותפים). אבל, לדעתי, כדאי לך קצת לפתוח את הראש לעוד אופציות ולכוון לכמה מקומוות בבת אחת. אחר כך, אחרי שתתקבלי, כבר תוכלי לבחור מבין האופציות. מאוד יכול להיות שככה תמצאי אופציה בה תמצי את היכולות שלך באופן אפילו יותר משמעותי מזה שתוכלי לעשות במסגרת שירות לאומי. מבחינת המגורים, תמיד יש אופציה של שכירת חדר ואם תבחרי ללמוד, יש גם אופציה של מעונות (שימי לב שבתגובה הראשונה כתבתי כמה אפשרויות שמגיעות עם מגורים כברירת מחדל)