מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתלהיות או לא להיות זו השאלה

להיות או לא להיות זו השאלה

05/09/19 11:35
20 תגובות

זה משפט שכמעט כל תלמיד חטיבת ביניים יודע לצטט מתוך המלט של שייקספיר, ספק גדול אם רובם מבינים את משמעותה גם שנים רבות אחרי. זוהי למעשה השאלה העיקרית שהעלתה הפילוסופיה מאז ומעולם. רק לנסות ולהשיב עליה זה סיוט שלא נגמר. למעשה אין דרך להשיב עליה היות ובכדי להשיב על שאלה כזו יש לדעת דברים שבן אנוש לא תוכנת לדעת( להמציא זה כבר עניין אחר),אבל גם אין דרך שלא לשאול אותה. למזלו של האהבל המצוי,זה אפילו לא מפריע לו. ואז אתה מבין כמה האמירה שאין שכל אין דאגות מדוייקת. או כדברי קהלת" מרבה דעת מרבה מכאוב". אני לא יודע אם קיים עונש יותר גדול ויותר אכזרי מאשר להיוולד עם בינה ודעת, זו זוועה שיש לה התחלה אמצע ואין לה סוף לפחות עד הסוף, זה עינוי. זה עינוי כבד.


תגובות

Catperson
05/09/19 11:58

לא להיות. חד משמעית.

ג-ק5
05/09/19 12:00

לצערי אין בעולם הזה דבר חד משמעי למעט...דבר אחד.

ג-ק5
07/09/19 13:04

או אולי שניים

no-one
05/09/19 13:25

למה אתה חושב שכל אדם שני הוא אהבל מצוי ? אולי הם החכמים האמיתיים ואנחנו הטיפשים ? בינה ודעת זה הדבר הכי טוב שיכלנו לבקש, המכאוב לבינה הוא תופעת לוואי שבהחלט משתלמת ... בתור אהבל מצוי אני יכול להבטיח לך שגם חיי אינם מלאים הנאות ואני מלא במכאובים גם בלי להיות חכם

ג-ק5
05/09/19 13:37

איפה ראית שכתבתי שכל אדם שני הוא אהבל מצוי? עם דעתך שבינה ודעת זה הדבר הכי טוב שיכולנו לבקש אני לא אתווכח אפילו, מכבד את דעתך אם כי חולק עליה לגמרי. גם חכמה וטיפשות אלה הגדרות אנושיות, כך או כך נראה שבעלי הבינה מהווים את סטיית התקן ולא להפך, כך שאולי באמת. אנחנו גם מייחסים ליצור האנושי ככלל חכמה שאין למשל לחתולים,על סמך מה אני גם לא ממש יודע. בסהכ יש הרבה שאלות שיכולות להשאל, למיטב ראייתי אידיוט פשוט לא שואל אותן, אבל אולי האידיוט שלא שואל הוא בעצם החכם, וזה שכן שואל הוא בעצם האידיוט, מי יודע.

Night.Walker
06/09/19 3:55

האם התשובה לשאלה הזו באמת חשובה? במשך תקופה משמעותית נאבקתי עם השאלה הזו, הייתי בטוח שהיא תוכל לכוון את חיי למקום ה"נכון", בין אם בחיים או מוות. חוויתי רגעים שהייתי בטוח שהמוות עדיף, בכל חלק מגופי הייתי בטוח, קיבלתי את "האמת". אבל הנה אני, עדיין חי. אני מאמין שרוב בני האדם לא באמת רוצים למות, רובם כשירים מספיק כדי לסיים את חייהם בפחות משעה בכל רגע. אבל אני עדיין כאן, אפילו אחרי שהייתי בטוח ב"אמת". התשובה לא שינתה דבר. למדתי כי הדבר היחידי שהאמת משנה (לפחות בשבילי) הוא התפיסה הסובייקטיבית שלי של מאורעות החיים, המציאות ה"רציונלית" משנה מעט מאוד אם אנחנו לא באמת יצורים כאלה רציונליים. אם הידיעה הזאת הבינה הפסיקה להיות מעמסה, אלא חזרה להיות כלי נהדר להפיג את השעמום. השאלה נהפכה להיות: האם הסבל התפיסתי שאני חווה עכשיו הוא אינו אלא עוד אפיזודה חולפת או אמת סופית לחיי? רוב הזמן התשובה היא שהיא תחלוף, לכן אני עדיין חי. יום אחד היא לא תהיה, אז אהרוג את עצמי, גם אם 'להיות' ולא 'לא להיות'.

ג-ק5
06/09/19 11:45

רוב היצורים החיים לא רוצים למות, קוראים לחזה יצר השרדות, גם גוק חסר מוח יברח אם תנסה לרמוס אותו. זה לא קשור לחשיבה בכלל. התשובה לשאלה ההיא היא למעשה תשובה לשאלת התכלית, למה אנו כאן? האם החיים האלה שווים את עצמם? היא חשובה אם אדם תוהה לגביה, תשובה עליה לא קיימת הרי, אדם יכול להגיע בנקודה מסויימת לתחושה שהעסק פשוט כבד עליו. לגבי עניין התפיסה הסובייקטיביתףאוקי נו זה כבר מוכר מאוד, ברור שאדם לא באמת אובייטיבי כלפי המציאות של עצמו, ואם הסבל שלך הוא רק אפיזודה חולפת אז שפר עליך גורלך כנראה.

Night.Walker
06/09/19 13:32

רוב היצורים החיים אכן לא רוצים למות, אך רוב היצורים החיים לא הקימו חברות מתקדמות שבאות עם אוסף חדש לחלוטין של בעיות (דיכאון, עוני וכו') והטבות (לא לדאוג מטורפים, נוחות, הגיינה וכו'). חיילים שקופצים על רימונים (בניגוד למיתוס הפופולרי, צריך לחשוב על פעולות כלפי הזולת מנקודת מבט של גנים ולא שבטים), מחבלים שמתפוצצים בשם הדת (הגנים/קבוצה לא מרוויחים שום דבר מבחינה הישרדותית), הפגנות נגד משטרים מדכאים שידועים ביד קלה על ההדק (רוב הזמן לא חיים כמו במערב, אך עדיף בהרבה מאוד על חיי לקטים\ציידים), כל אלו הם פעולות שקורות כי הסיפורים\אמונות\דילמות של העת המודרנית הם בעלי השפעה חזקה יותר מהרצון הפרימיטיבי לשרוד. מסכים לחלוטין שהוא קיים בבני אדם ומשפיע עליהם, אך מתגמד מול הבעיות של בני האדם בעת המודרנית לעיתים קרובות בגלל סיפורים\אמונות\דילמות של העת המודרנית אשר בעלי השפעה חזקה יותר ש"סוטה" מהקיום ה"טבעי" של רוב היצורים החיים. אתה צריך לחשוב לעומק האם באמת יצר ההישרדות הוא מה שמחזיק אותך, או שיש משהו אחר שאתה שמחזיק אותך ואתה פשוט לא יודע עליו או לא רוצה להכיר בו. שאלת התכלית היא אכן שאלה מרתקת, אך אם כמו שאמרת אין עליה תשובה, מדוע שעלייה להכביד עלינו? הסיבה שכולנו עדיין בחיים היא אוסף מסובך של שיקולים שרובנו לא יכולים לפענח ואינה קשורה לשאלת הקיום. אנשים דיכאוניים (שאני לעיתים אחד מהם) אוהבים לתלות הרבה על השאלה הזו, כאילו היא המוקד לצרות והשיקולים שלהם, במקום משהו שלעיתים לא בסדר בראש שלהם (בין אם בגלל הצורה שגדלו או משהו ביולוגי). התשובה שרוב האנשים מפחדים לתת לשאלה הזו, היא האמיתית ביותר שהם יכולים לתת: "לא יודע אם מוטב לחיות או למות, אך זה לא משנה לי כלל", כי השאלה עבורם היא לא יותר מהסחת דעת מהמציאות הקיומית שלהם, שהיא כל מה שמשנה להם. זה שהמדובר באיפוזודה חולפת לא אומר שהיא חד פעמית, במקרה שלי היא תעלם ותחזור עד סוף חיי (הפרעת מצב רוח). אכן אמשיך לסבול, אך כמות השקט והנוחות שקיימת כרגע בין הפרקים האלה שווה את זה.

ג-ק5
06/09/19 13:52

תראה, החברות המתקדמות האלה משמשות למעשה כחרב פיפיות, הן יצרו מחלות שהן עכשיו מנסות לרפא,אין בעולם הזה דבר שאין לו מחיר. ואת מחיר המהפכה התעשייתית שהחלה את כל המיכון והקידמה, כולנו משלמים ועוד נשלם. כשאתה מדבר על כל הטירוף שמתרחש בשם הדת או בשם אחר,קשה שלא לתהות האם בשורש הדברים נעוצה מלחמת ההשרדות שבין החזק לחלש בדיוק כמו במקרה של מרבית החיות בטבע, האם כל השגעון הזה ברמת הבסיס מעיד על כך שבפועל מעולם בני האדם לא ירדו מהעצים ושכל התבונה היא לא יותר מאשר מראית עין. האנושות עוסקת בבינה מלאכותית בשעה שמרבית בני האדם לא מסוגלים להטיל ספק בדברים בסיסיים. הדת משמשת בסהכ לעוד אמצעי לשלוט, המשטרים הטוטליטריים לא פועלים בוואקום, הם בפועל מספקים להמוני אדם בדיוק את מה שהם רוצים, שימשלו בהם, למה? כי זה מרגיע אותם. אני סבור שבשורש הדברים המהות לא מאוד מסובכת. מה שציינת שם ואני מצטט " לא יודע אם מוטב לחיות או למות,אך זה לא משנה לי כלל" זה משפט שנותן להמוני אדם יותר מידי קרדיט,היות והם בכלל לא מגיעים למחשבה הזו. ברגע שאדם מגיע למצב שהוא לא מעז לשאול שאלה מהותית שאין לו אפשרות לדעת את תשובה, הוא הופך את עצמו לרובוט, ברגע שזה אפילו לא מפריע לו הוא למעשה נהיה אמבה.

Night.Walker
06/09/19 15:22

יש לי תחושה שאתה תאהב את החיבורים של טד קז'ינצסקי (Unibomber), הוא חושב שהמהפכה התעשייתית הייתה הדבר הכי גרוע ביותר שקרה לנו מאז המהפכה החקלאית, הוא מעלה הרבה טענות שאני נוטה להסכים איתם. אני מסכים שהרבה מהמבנים החברתיים שתיארנו בשורשם היו לא יותר מכלי לשליטה באנשים בעולם דל משאבים. אבל כשאנחנו נמצאים כיום בעולם של שפע יחסי, המוטיבים הישנים האלה נמחקים ברובם ומוחלפים ברעיונות מורכבים יותר לעת החדשה, על מנת לפצות, ולעיתים האנשים בראש המבנים האלו מאמינים בהם ככוח בפני עצמו ולא ככלי לשליטה (ראה התרסקות הדת וחזרתה עם עידן ה-New age מלאה במוטיבים ליברליים). לגבי האם התבונה היא רק למראית העין, יחסית לקרובינו בממלכת החיות בני האדם הם תבונתיים ללא ויכוח. האם היכולת שלנו להתווכח על קונספטים כמו אלוהים, תדועה וכו' לא מעידה על תובנה אדירה? אני לא חושב שאנחנו נותנים יותר מדי קרדיט לאנשים. בעידן המודרני, במיוחד אחרי כל כך הרבה הוגים שפקפקו ודנו כמעט בכל אספקט של הקיום, קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי שלא לקבל דברים מסויימים, אחרת ניתקע לנצח רק במחשבה ולא ניקח את האנושות קדימה (לא שיש רע בדבר הזה כאשר מדובר בחופן חושבים כאלו בכל דור, אך הבעיה מתחילה כאשר זה מצופה מכל אינדיבידואל). קח לדוגמה את האפיסטמולוגיה. תחום מרתק לחלוטין עם השלכות אמיתיות מאוד על התפיסה המדעית שלנו. אין באמת "תשובה" לשאלות שמעלים שם, אך זה לא עצר דורות של מדענים שלא נכנסו לעומקו של התחום לעשות מהפכות שזינקו את האנושות. בנוסף לכך, אני מניח שרוב האנשים הם אבסורדיסטים מבלי שהם אפילו ידעו, הם לא מאוד מושפעים מתשובות לשאלות על המהות, אך בכל זאת מחפשים משמעות. אני טוען שבין אם במודע או לא, הוגים טווים את התפיסות שלהם לתוך התת מודע האנושי הקולקטיבי (במקרה לעיל מדובר באלברט קמו), ואולי רוב האנשים מקבלים כמו שהם, אבל זה לא אומר שאין בהם עומק רב. ריתקה אותי מאוד השאלה של אפיסטמולוגיה אבל בסופו של יום, הייתי צריך לקבל הנחות בסיסיות כלשהם כדי שאוכל להמשיך בחיי בלי להשתגע מהדיסוננס. רוב האנשים בורכו בראש שקט, מתנה שאנו לא זכינו בה, ולהם יש את היכולת להפנים את התובנה החשובה לגבי קבלת אמונות מבלי לדעת, בעוד חלקנו צריכים להסיק את דרכנו לשם, ללא הבטחה שנגיעה לאותה תובנה.

ג-ק5
06/09/19 15:36

אני אכן מסכים עם חלק מדעתיו של טד קזינסקי וחלקים מהמניפסט שלו, למעט(לדוגמא) הרעיון הלחלוטין מופרך שלו שאם כולם היו חיים כמוהו אז לא היו מלחמות, זה הרי בולשיט חסר בסיס,מאז ומעולם היו מאבקים בין בני אדם,זה הרי קישוקש מקושקש. אני לגמרי לא מסכים עם הטירוף שאחז בו וגרם לו לפגוע פיזית באנשים, זו כבר ירידה טוטאלית מהפסים הרי. אני מבקש להזכיר לך שהאדם הוא זה שמגדיר מהי בינה מבחינתו, האדם הוא זה שמגדיר הכל, לכן יש להזהר מצירוף המילים " ללא ויכוח" בענייני התבונה האנושית יחסית לחיות. לא נראה לי שמישהו באמת יודע מה החתול חושב, מה הוא יודע ומה יודע הקנגורו. נחמד מאיתנו שהפכנו את עצמינו לפטרון של החכמה,אך לי יש תחושה שפטרוני החכמה האנושית הם היצורים הסובלים ביותר עלי אדמות. זה מזכיר קטע מסויים וחביב שכתב ניטשה ואני מקווה שאדייק בציטוט " אין אנו רואים בחיות יצורים מסוריים, אך כלום חושבים אתם שהחיות רואות בנו יצורים מוסריים? חיה אחת שידעה לדבר אמרה כך : הומניות זו דיעה קדומה, שאנו החיות פשוט לא סובלות ממנה ". בוודאי שמרבית האנישם הם אבסורדיסטיים, מה יכול להיות לא אבסורדיסט ביצור אומלל שאין לו מושג מהיכן בא ולאן הוא הולך, ובכז משכנע את עצמו שהוא יודע המון ובטוח בכל שטות שיוצאת לו מהפה. בעניין עומק: תביט היטב סביב סביב בעיניים פקוחות, סביר להניח שתדע לבדך מהי שכיחותו האמיתית של העומק.

ג-ק5
06/09/19 15:40

מילה נוספת בנוגע לניו אייג. תראה עולם הרוח והמחשבה הוא עולם עצום ורב מימדי, יש לו הסטוריה ארוכה, יש לו גוונים ותתי גוונים. זהו עולם מרתק ועשיר שמעניק, העניק ויעניק משמעות לאנשים רבים במלוא מובן המילה, אנשים ברי דעת ובינה. אנשים שעסוקים בשלאול ולא בלענות תשובות, אנשים שיודעים לא להפוך כל סימן שאלה ולסימן קריאה. מה שהניו אייג עשה ועושה וכמו שזה נראה גם יעשה, זה פשוט לקחת את כל העולם העשיר והגדול הזה ולהפוך אותו לחוברות הוראות לתיפעול מכונת כביסה.

ג-ק5
06/09/19 16:08

גם התפיסה הרווחת שמעט מעזים להטיל בה ספק בעניין אריכות הימים. האומנם אריכות ימים זו ברכה? האומנם לחיות שנים ארוכות במצב צבירה של שגיף מיובש,כשהגוף כבר די בוגד בך, לעיתים אדם אף מגיע למצב שהוא עושה פיפי בחיתול, מבלה בקופת חולים יותר מאשר במטבח של ביתו,והעיקר נאבק בכדי לחיות. אוקי השרדות זו השרדות,אבל זו לא בהכרח ברכה גדולה, וזה עוד מחיר שהאדם המודרני משלם בעבור הקידמה. אריכות ימים כערך עליון,איכות חיים מי בכלל שמע על זה. יחזיקו אותו בחיים בכל מחיר ולמה? כי זו התפיסה וזה נורא הומני מה גם שאתה על הדרך מפרנס רופאים ויצרני תרופות. ואתה ככ הומני שאתה פשוט מעדיף לא לדעת שאת הבגדים שאתה לובש מייצרים ילדים בני 8 בתנאי עבדות בסין.העולם הזה ציני וחסר כל תקנה.

Night.Walker
06/09/19 16:21

נקודות טובות, הייתי שמח להעמיק עליהם עוד, אבל סטינו מהנקודה המרכזית. אני יודע שזה לא הדרך הכי נוחה, אבל אני ממליץ להקשיב לשיר הזה. הוא מתאר פחות או יותר את הדרך הטובה להתמודד עם האבסורד. כמובן אני מוטה כי יש לי אישיות סכיזואידית אז אני בקלות יכול ליישם את הפילוסופיה של השיר, אבל אשמח לשמוע את דעתך לגבי מה שמתואר בשיר.

Night.Walker
06/09/19 16:22

*תיקון לקישור

ג-ק5
06/09/19 16:37

שיר נהדר, אהבתי. אני ככ אוהב טקסים שהם מספיק טובים בכדי שלא יהיה לי מה לומר. כמה טוב שלא לכל דבר יש מילים. תודה לך. ואגב, אנו שותפים לעניין הסכיזואידי.

Night.Walker
06/09/19 18:27

תמיד נחמד לפגוש עוד סכיזואיד. מעניין לראות איך אנחנו שונים אבל כל כך דומים.

ג-ק5
06/09/19 19:08

עבורי תמיד נחמד לפגוש אדם שיש איבר פעיל וחי בין אוזניו,( וזה ככ לא מובן מאליו) ולא כזה שנמצא שם רק על מנת למלא את החלל.

Sveta2
07/09/19 1:37

התכתבות מעניינת. מסכימה עם ג'ק.

ג-ק5
07/09/19 12:00

תודה