שלום לפורום,
שני ההורים שלי עם בעיות נפשיות וקצת מרושעים (אבא שלי הוא אבא מתעלל, אמא שלי מתנהגת בכל מיני דרכים מוזרות בלי שליטה ועוד).
יש לי כמה אחים ואחיות. אח אחד גם כן מתנהג מוזר, אח שני מתנהג בסדר אך יש לו קטעים מוזרים פה ושם, אחות אחת עם אנרגיה ממש לא טובה ואחות שניה עם בעיות נפשיות שונות.
כל התיאורים האלו הם על קצה המזלג, לאמיתו של דבר זה הרבה יותר גרוע.
אני מבין שלעולם (אלא אם כן יהיה שינוי מהותי) לא יהיה לי באמת קשר "עמוק" עם אף אחד מבני המשפחה. אני לא רוצה להיות בקשר בו אני נותן את הלב שלי למישהו/י בו יש סיכוי סביר ואף מעבר לסביר שהוא יפגע בי. או בהגדרה אחרת - למישהו שבכלל אין לו את היכולת להיות בקשר רגשי עמוק / אמיתי.
אגב, גם לי היו הרבה מאד בעיות מסוגים שונים, אך אני מעל 10 שנים בטיפולים שונים ועשיתי על עצמי עבודה רבה מאד מאד כדי לשפר את עצמי.
אני מנסה להבין האם זה צורת חיים נפוצה / רגילה / מקובלת / "נורמלית" בה מישהו חי בהשלמה עם זה שלא יהיה לו קשר עמוק עם מישהו מהמשפחה ה"גרעינית" שלו או שזה משהו נדיר.
תודה!