יש דבר כזה, הצמדות לדכאון אינה שונה מהותית מהצמדות לשמחה, הצמדות לדכאון זו הצמדות למצב שקיימת בו "הרגשה". עד כמה שזה נשמע מופרך בדיכאון יש חיים,בדיוק כמו שבשמחה יש חיים. תת המודע יודע שהדיכאון הוא אלטרנטיבה הרבה יותר טובה מהאדישות, כי האדישות היא סוג של מוות. כאשר השמחה אינה אלטרנטיבה,הדכאון עדיף לגמרי על פני האדישות,כי מרגישים שם, מרגישים רע אבל מרגישים. " הוא מסתגר, אוטם חלונותיו, מגיף תריסיו מפני זיוו של אור ובעיצומו של יום בורא לו לילה. " ./ וויליאם שייקספיר מתוך רומיאו ויוליה.