מנהלי קהילה
מובילי קהילה
דבר מה
אנו חיים במציאות בה ההשטחה, הקלישאתיות,הפייק ניוז והעמדת הפנים מושלים בכיפה. אחת הבעיות עם האנשים המאוד אופטימיים היא שהם מסרבים בכל תוקף להכיר(לכאורה) בקיומה של הרשעות,הרשעות יודעת להסוות את עצמה היטב ולהסתתר מאחורי כוונות טהורות,קלישאות מכאן ועד אחרית הימים . בפועל זה לא באמת משנה מה אדם אומר( כולנו חוטאים הרי במילים),משנה מה באמת מניע אותו מאחור,ולא פעם הוא ככ עסוק בלרמות את עצמו, שאפילו הוא כבר לא יודע או אולי מעדיף שלא לדעת,ולשמחתו ולצערי הוא יכול בדכ לסמוך על החלמאות שלא תדע להבדיל בין אמת לבדייה. אני חושב שהדברים אשר מאפיינים רשעות קיימים בכולנו ללא יוצא מן הכלל : נקמנות, כעס, יצר הרע,צרות עין וטיפשות. הם קיימים בכולנו ועדיין יש הבדל בין אדם מרושע לאדם שאינו,אדם מרושע יפעל בדרכים שאדם שאינו מרושע לא יעלה על דעתו לפעול בדרכים אלה פרט אולי למצבים של סכנה ממשית לקיומו ( ואחריג מזה את הפסיכופטים שעבורם זו השפה היחידה למעשה), לתחושתי הרשעות הרבה פחות נדירה ממה שאנשים מעדיפים לחשוב.דרושה הרבה אינטואיציה,נסיון,כנות ומודעות בשביל לראות מי מסתתר מעבר למילים או בין האותיות. ואני רק יכול לומר שאני שגילי כפול בערך מגילה של אותהבחורה צעירה שנאלצה למחוק את עצמה מהפורום, עדיין אינני יודע איך מתמודדים עם רשעות, פיור איוול באנגלית,נתקלתי בה ישירות פעם אחת בחיי וברחתי כל עוד נפשי בי ואני עדיין ממשיך לרוץ.
יוד אוס
הרשעות קיימת בכולנו והמוסריות קיימת ברובנו והיא מאזנת את התגובות והפעולות שלנו. או שאני תמימה(אני חושדת שאני תמימה). ההתמודדות הכי טובה עם רשעות של בני אדם זה לדעתי, המנעות. המנעות מאינטרקציות לא הכרחיות עם בני אדם. וגם אם אתה צריך אינטרקציה כי אתה טיפוס חברותי, תשתדל שהיא תהיה שטוחה ולא תגרום לך לחשוף פרטים רבים עליך. אבל אני אחת שלקחה פאקסט בגלל חרדות חברתיות. אני לא מעריכה הרבה את דעתי בנידון.. הגבתי כי הפוסטים שלך מעניינים ומעוררי מחשבה. וגם צר לי לקרוא שנפגעת ועדיין מרשעות של מישהו...
ג'ק
לא השתמשתי במילה "מוסריות" ולא במקרה. יש בעיה עם המילה הזו,היא מאוד נזילה כמו המילה"מצפון". אני מעדיף את המילה אמפתיה. ואני בעד המנעות.
נויה
אני מזדהה בתחושה עם דברים שכתבת, לפעמים אני בעצמי כמו ילד קטן לא מבינה למה אנשים מתנהגים בדרך שנראית לי ובעיקר מרגישה לי מכאיבה לאחרים ולי. ומנגד גם לא פעם נלחמת בעצמי ונמנעת מאינטראקציות כשאני מרגישה קנאה ואו כעס. הדברים שלך עוררו אצלי המון מחשבות... אז תודה על זה
ג'ק
פסיכולוג שטיפל בי פעם אמר משפט שאני מאוד משתדל לזכור. הוא אמר שבכל מקום בו מופיעה הקריטיות כדאי לעצור ולבדוק, הקריטיו היא נורת אזהרה. קנאה כעס, נקמנות וכל תגובה רגשית קיצונית הן כולן סממנים של קריטיות. וזה המקום לעצור ולבדוק ,מה כל כך קריטי,ומה מהקפיץ אותי ככ במקום הזה. לומר שאני תמיד מצליח בזה יהיה שקר, אבל אני מנסה. וללא קשר , רשעות זה דבר שאין לי כל כוונה לנסות להבין.
יאיר - ערן
ישנה בהחלט רשעות אצל אנשים רגילים לגמריי. אשתי למשל מומחית באבחנה כזו - היא יודעת לזהות רשעות אצל האנשים הכי נחמדים ותמיד אומרת לי "איתם אני מאוד נחמדה - אבל תמיד נזהרת". מצד שני אני כן מאמין שיש אנשים נטולי רשעות או שהיא כל כך מוסווית או שמופיעה במקרי קצה.
אני זוכר שבילדותי כשהייתי בבית ספר יסודי - היו כמה תלמידים שהיו בעייתיים, חלקם אפילו אלימים ובעייתיים- אבל הכי אני זוכר תלמיד אחד שבא ממשפחה "טובה" בלי אילו בעיות מקלות והייתה בו רשעות מזוקקת. הוא סתם היה ילד נאלח ועד היום אני מצטמרר כשאני חושב עליו. הבעייה מה קורה כשאנשים כאלו מגיעים לאזורים בעלי השפעה - ואז החברה בבעיה.
ג'ק
בעלי השפעה? אנשים כאלה מנהלים מדינות שלמות.
יאיר - ערן
לצערנו כחברה אנושית