הי יקרה. מבינה את התסכול שלך. את כבר עם "כל המנועים קדימה" לקראת טיפול ובצד השני שום דבר לא זז. לצערי, זו הבעיה בבריאות הנפש - התורים ארוכים ואין מספיק כוח אדם לתת טיפול. לכן, רבים עוברים לטיפול הפרטי. אל תוותרי, המשיכי להתקשר. נסי לבחון אם הפסיכיאטר שלך יכול לסייע לך. בדקי אופציות נוספות כמו דרך הקופה ותנשמי עמוק. זה אכן לוקח זמן עד שמתקבלים לטיפול וזה ממש אבל ממש לא אישי נגדך - האנשים מתקבלים לפי התור....אנחנו כאן בינתיים...מחזיקה לך אצבעות שיהיה כמה שיותר מהר.

ללכת לרופא משפחה לבקש הפניה לא לפחד לא לחשוש מכלום חצי מדינה לוקחת טיפולים פסיכולגים והפסיכולגים עצמם לוקחים טיפולים מסיכולגים אחרים שהם בעצמם מטופלים אצל פסיכולגים וגם הפסיכיטרים התגלו כי הרבה פסיכיטרים משתמשים בקביעות בכדורים נוגדי דכאון וחרדה ובלי זה לא יעמדו בעל הרגלים בטיפולים שלהם אז מימי את צתבישת וממי את חוששת תגידי כל מה שאת מרגישה לרופא משפחה אם את לא רוןצה יש פסכיטרים פרטיים פסיכולגים פרטיים שלא לוקים הרבה כסף אפשר באינטרנט למצוא באופן פרטי לוקחים יותר זול לא צריך את הבתי חולים כאן במדינה שמוציאים את הנשמה מהגוף יותר מהר מאשר שהמחלה עושה את זה ...חהחחחה חחה זה בתי חולים גם לרופאים החולים יותר בריאים מהרופאים כאן במדינה

מכיר טוב וקרוב את התחושה. גם אני היום ללא ליווי פסיכולוגי. בין השורות הבנתי שאני יכול לשכוח מטיפול נוסף לאחר שזכיתי לשנה של טיפול פסיכולוגי שנגמר. כנראה שנגמרה המנה שהם יכולים לתת ואו שהם קצת התייאשו ממני כי לא היה שינוי לטובה. אולי קצת להפך. פתחתי תלות וחשבתי את הזמן. כנראה שקצת התייאשו ממני.