מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאיך משתחררים ממנה?

איך משתחררים ממנה?

23/09/19 10:13
1 תגובות

איך משחררים? או יותר נכון איך משתחררים?
אני על תפריט קבוע כבר כמה חודשים טובים, עד עכשיו שמר אותי על הטווח של המשקל יעד. אתמול פעם ראשונה שעברתי את הטווח בקילו ולא שיניתי כלום. אז ההגיון אומר שזה תנודות פיזיולוגיות וגם ככה אם לא הייתי יודעת את המספר זה לא שהרגשתי שונה. אבל... אם יש משהו שבטוח לא משתיק את ההפרעת אכילה זה היגיון. הראש שלי מתחרפן- מצד אחד לא רוצה לשנות כלום, מצד שני אני מרגישה שאני חייבת. מרגישה שכל דבר שהוא לא לצמצם כדי לחזור לטווח , הוא כישלון וחולשה. מתחננת שתשחרר אותי אני לא יכולה יותר.


תגובות

באמת התמודדות קשה :(. שינויי משקל מיד מקפיצים את הקולות של ההפרעה שמעוררים חרדה של אובדן שליטה. צריך לשרוד את זה. בסופו של דבר המשקל מתייצב ומצליחים לחזור ולבטוח ביציבות של הגוף. צריך לשרוד את זה ולהחליט שאת מנהלת את העניינים ולא ההפרעה. אני יודעת שקל להגיד ונורא קשה לעשות. עדיין, זה הדבר הנכון. בהצלחה :)