שוב אני ביום שאחרי טיפולים וטלטול הגוף והנפש.
שוב אני בימי החלמה שכוללים הרבה יותר מחמשת האותיות הללו.
בסוף מרץ התגלה לו גוש שובב באותו שד בו היו הגושים הקודמים. ההפתעה הייתה
גדולה, כי בנפשי ובראשי אני בריאה ונקייה.
אחרי שעשיתי את כל הבדיקות והבנו שהגוש ממוקד בשד, החלטתי על כריתה מלאה.
והרופאים החליטו גם על טיפולים, בגלל הסוג הנגטיבי שלי.
טלטלה כזו גורמת לי להכנס פנימה אל תוכי. להתכנס ולברר עם עצמי מה עוד לא
הבנתי.
הפעם הסתכלתי לעצמי בעיניים והזכרתי לעצמי שיש מצב שלא אבין הכל, גם לא על
עצמי. שיש דברים שהם לא בשליטתי וההבנה הזו עזרה לי להרפות מהחששות
ונסיונות ההלקאה העצמית.
חשבתי שאני מרחפת בעולם חסרת שליטה והסתבר לי שככל הנראה אני עדיין מנסה
לשלוט בעצמי, וזה כנראה לא ממש רצוי אז נפרדתי משד שמאל ועוד מעט אשחזר
אותו, שלפחות הציצים יחזרו להיות צעירים ושובבים.
ועכשיו שאני אחרי הכל, אני עדיין לומדת לשחרר ולשחרר. להביט רק עלי במראה
חיצונית ופנימית. מביטה נעה מול נעה וההתבוננות הזו ממשיכה להפתיע אותי.
אז לכבוד השנה החדשה שכבר עומדת בפתח אני מבקשת מעצמי להמשיך
להמשיך ולהסיר שכבות שהתייבשו.
מבקשת ממני להכנס אל תוך המראה הפנימית שלי ולבדוק כל יום את האהבה שלי
אלי ואת המקום שלי בחיי.
אני מרגישה שהשנה היא שנה על רוח אחרת, של מעוף.
אני מאחלת לכולנו שנה שבה נסתגל לעצמנו עמוק בלב ובעיניים ונאהב אותנו על
הדרך שאנחנו עושים יום ביומו.
שנה טובה :)
מוזמנים לקרוא עוד בבלוג שלי כאן באתר - מחלימה בתשוקה