איפה הייתי ואיפה אני היום?
הייתי במצב מזעזע שנה שעברה. רציתי לפרוש המתואר..
רציתי להישאר בבולמיה ולא לצאת.
רציתי שיטפלו בי ולא אני אטפל בעצמי.
מאז עברו המון מים בנהר.
והצלחתי.. הצלחתי לשקם את עצמי..
כיום אני בשנה האחרונה לתואר שלי , וגננת לילדים אוטיסטים. אני חלק מכפר סטודנטים נפלא וגאה מחוץ לבית. את השנה הזאת אני מקדישה לעצמי.
אני מאחלת לעצמי לשנה החדשה- שזו תהיה השנה האחרונה לטיפול . שאצליח לגמרי לאהוב את עצמי. להתאזן ולרדת מעט במשקל.
לא לחשוב על אוכל באובססיביות ובעיקר בעיקר לא לתת להערות מסביבי על אוכל ומשקל להיכנס לי לראש.
אני פשוט מבינה עם הזמן שזה מצב זמני, שאני בהחלמה ובדרך הנכונה... שעוד פוש, עוד קצת..
אני שם.
שנה טובה!