אני בהלם, לא הצלחתי להבין אם הוטרדת בבית החולים או במקום אחר אבל זה לא ממש משנה.. זה מזעזע בכל מקרה. אולי תתקשרי אליו במקום לכתוב?

הי, אוי!!! אני כל כך מצטערת שזה מה שהיית צריכה לעבור. כאילו אין מספיק דברים להתמודד איתם!!! ממש כואב לשמוע. קודם כל טוב שאת כותבת לפסיכולוג, וטוב שהיית במיון פסכיאטרי. האם קיבלת קצת עזרה?

אני לא יכולה לכתוב... כתבתי ממש מגילה. הוא לא מסכים שאתקשר אליו. הוא לא יענה לי. אני ממש בהיסטריה. אחרי שהייתי 3 שעות במיון.. והרגשתי כמו כלא.. אני לא יכולה לתאר בכלל מה שזה עשה לי. גם היה שם אסיר ומלא שוטרים. עליתי על מונית ונסעתי לפסיכולוג. הנהג היה בן 71.. הוא התחיל לספר לי על חיי המין שלו. אחסוך לכם את הפרטים.. זה ממש ממש מזעזע!!! ואז הוא התחיל לגעת בי. בידיים.. בסוף גם בפנים.. יצאתי ממנו בהלם.. רצתי אל המכון של הפסיכולוג, ישר לשירותים ושטפתי את עצמי. הדברים שהוא אמר לי במונית.. אני לא יודעת.. איך מתחילים בכלל להירגע??? למה.. למה הכל אכזרי אליי? הרי כל הבוקר בכלל לא רציתי לחיות והייתי במיון, ואז עוד הטרידו אותי מינית??

אתם יודעים מה הדבר הכי עצוב? שאין מושג להורים שלי שהייתי במיון היום. ואין להם מושג שאני לוקחת כדורים. מרוב שהייתי בהיסטריה, רק סיפרתי לאמא על הנהג.. ואמרתי לה שבכיתי אצל הפסיכולוג ולא הצלחתי לנשום. וכשהייתי למעלה כתבתי שם לרופא הפסיכיאטר אם הוא יכול לצאת שניה.. כי אני לא מצליחה לנשום.. והוא לא יצא. עשיתי טעות שסיפרתי לאמא, היא לא יודעת שאני לוקחת כדורים בכלל. ואז היא אמרה: מה לך ולרופאים? את כלל לא הולכת לרופאים! ומזל שהוא לא יצא אלייך, הוא היה מסמם אותך. אלוהים ישמור.. אני לא יודעת איך אפשר להסתיר דבר כזה מהמשפחה.. במיוחד שהציעו לי להחליף לכדורים חזקים יותר, והציעו לי בכלל ללכת לטיפול של חשמל. בהרדמה מלאה.. מה... אמא תשתגע אם היא תדע את זה. היא אחת שבאה מהתחום של הרפואה. על גופתה.. אני לא יודעת מה לעשות. רק שהפסיכיאטר שלי, אחרי ששמע שהייתי במיון, מהר קבע לי למחר תור אליו והפסיכולוג שלי היום פשוט צרח עליי.. צרח!!! אני לא יודעת מה זה היום הזה בכלל. אבל איך הולכים לישון בכלל? אני הולכת להכין לי תה ולשבת בחוץ ולהסתכל על אלוהים. על השמים..