מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

סימה לבני
סימה לבני
רוקחת בכירה, מנהלת המרכז לייעוץ תרופתי אישי, מחברת הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". לבני עוסקת בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים בחברת "זיעור". בעברה, ניהלה את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". סימה שמה לה למטרה לקדם את הרוקחים כיועצים ורוקחים קלינים כמומחים לתרופות, כחלק מהצוות הרפואי. היא נותנת הרצאות ברחבי הארץ לקידום הניהול העצמי של התרופות באמצעות איתור מוקדם של בעיות שנובעות מתרופות, והספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי" הינו באותו עניין.
ליאת נסים
ליאת נסים
רוקחת קלינית בקופ"ח מאוחדת תואר ראשון בביולוגיה תואר שני ברוקחות קלינית וניהול רגולטורי
רוקחים קליניים- אוני
רוקחים קליניים- אוני
כל המשיבים הינם רוקחים מוסמכים הלומדים בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת בן-גוריון, במסלול לתואר שני ייחודי לרוקחות קלינית קהילתית וניהול רגולטורי (MSc) של בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון. המענה ניתן על ידי רוקחים מוסמכים במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין "כמוני", לבית הספר לרוקחות שבאוניברסיטת בן גוריון וזאת כחלק מקורס ייעוץ רוקחי תרופתי מתקדם, המקנה בין היתר מיומנויות מעמיקות בייעוץ ותשאול רוקחי ובמתן מענה לבעיות הקשורות בטיפול התרופתי, את הקורס מרכזים ומנהלים פרופ' איל שורצברג וד"ר אורלי שמעוני. .
ד
ד"ר פזית שקד רוקחת קלינית מומחית
שלום. אני ד"ר פזית שקד, רוקחת קליניתמובילה ופורצת דרך בישראל, היחידה בעלת תעודה מארה"ב של מומחית בטיפול תרופתי בקהילה. מאחוריי 23 שנות ניסיון שבהן הבאתי אלפי מטופלים בארה"ב ובישראל לאיזון תרופתי ובריאותי. צמצום תרופות מיותרות, איזון מחלות דרך תזונה ומניעת תופעות לוואי מתרופות הם נר לרגליי. במהלך שנות עבודתי התמקצעתי בנושא הטיפול בסוכרת וכיום אני משלבת הדרכה וליווי תזונתי יחד עם טיוב הטיפול בתרופות. בעבודה שלי משולבים יחס אישי חם, עוטף ומתחשב למטופלים ומקצוענות בתפירת הטיפול התרופתי היעיל והבטוח ביותר תוך השגת שיתוף פעולה מיטבי של הרופאים איתם אני מתקשרת באופן אישי לגבי כל מטופל/ת. לאחר תואר ראשון ברוקחות באוניברסיטה העברית השלמתי תואר ד"ר ברוקחות קלינית באוניברסיטת דוקיין בפיטסבורג, פנסילבניה בארה"ב, סטאג' בבית חולים Albert Einstein Medical Center בפילדלפיה, פנסילבניה. שימשתי 8 שנים כמנהלת שירותי רוקחות קלינית בבית חולים St. Mary Medical Cente בפרברי פילדלפיה , 13 שנים כרוקחת קלינית ב"שרותי בריאות כללית" ומזה 12 שנים נותנת שירות פרטי בלבד במסגרת הקליניקות בתל אביב וחדרה
כמוניתרופות ורוקחותגמילה מבונדרומין

גמילה מבונדרומין

13/10/19 16:41
3 תגובות

מעל שלושה חודשים שאני לא יושנת בלילות לפני כן הייתי יושנת צהריים בלי בעיה וגם בלילה בעקבות אירוע דום לב לבעלי והוא מחוסר הכרה קודם ניסיתי קודם דרך טבע כמו רסקיו ווליראן לא עזר הרופאה רשמה לי בונדרומין שהתחלתי לקחת אחרי שבועיים ללא שינה. זה לא עשה לי טוב הרגשתי מעטפת מהראש שלי אחכ ניסיתי נוקטורנו אבל במערכת העיכול הרגשתי מערבולות בבטן הייתי אצל ניורולוגית ורשמה לי טרזודיל לקחתי שבוע ולא עזר הפסקתי וחזרתי מחוסר ברירה לבונדרומין לפעמים לוקחת כדור או חצי לא עושה לי טוב לא תמיד מרדים יש ימים שלא לוקחת מרגישה כמו שריפה בראש והגוף לא רגוע גם מרגישה שנאטמטי לא צוחקת ומכונסת בגלל כל התחושות המוזרות אני מוטרדת חצי אני נמצאת פה וחצי במחשבות . יש לילות שמסתובבת בבית באמצע הלילה לא מצליחה לחזר לישון וכל רגע מתפנה לשירותים עם פה יבש זה עוד יותר מלחיץ אותי ומרגישה כמו גלים בגוף ....השאלה איך להיגמל מהבונדרומין אתמול לקחתי 1 ו 1/2 כדור והתעוררתי באמצע הלילה ומסתובבת השאלה איך להיגמל מהבונדרומין שעושה לי תחושות שריפה בראש ובגוף והאם כדאי לקחת סירקדין במקום.... מה לעשות עייפה רוצה לחזור למה שהייתי ואובדת עצות זה גם משבש לי את העבודה שאני עם פנים עצובות ומחשבות ומרחפת


תגובות

סימה-לבני
16/10/19 20:13

שלום רב,

מתוך מה שכתבת אני מבינה שאת חווית חוויה קשה, ואולי את עדין חיה אותה כל יום, כי בעלך עבר דום לב והוא מחוסר הכרה.

במצבים כאלה כל אחד מגיב אחרת, אבל התיאורים שלך לגבי חוסר שינה , מכונסת ומוטרדת במחשבות בהחלט מתאימים לתגובה של מצוקה, והיא לגמרי מובנת.

הבחירה אם לחפש פתרון למצב בתרופות, או בשיחה עם עובדת סוציאלית או עם פסיכולוג רפואי (לא קליני) היא בחירה שלא מציעים לכל אחד, ובאמת אנחנו רואים לא פעם התמכרות לתרופות לשינה, או תרופות לטיפול בדכאון אחרי ארוע קשה במשפחה, בעוד שתמיכה נפשית, פסיכולוגית, היתה עוזרת לעבור ולהתרומם מהמצב העצוב.

אבל לא מאוחר.

את כבר מבינה שאת צריכה להתגבר על התלות בתרופה, אבל הרופאים מבינים שאת רוצה עזרה והם יודעים לתת תרופות. לכן  כשפנית לרופאה היא נתנה לך תכשיר נגד דכאון את הטרזודיל. לקחת אותו שבוע והפסקת, אבל תרופות נוגדות דכאון לא עובדות באופן מיידי. האפקט שלהן מתחיל רק אחרי 3-6 שבועות.

לכן כרגע, אני חושבת שהכי נכון זה לחזור לרופאה, אולי דווקא לרופאת המשפחה ולא לנוירולוגית, ולבדוק איתה אם מקובל עליך, מה מציעה קופת החולים שלך בתחום הפסיכולוגיה והתמיכה הנפשית, בהנחה שזה מה שאת צריכה כרגע, וביחד עם התמיכה ושיתוף פעולה של הרופאה, לנסות לעבור את התקופה הקשה שעוברת עליך ולהגמל בהדרגה מהתרופות לשינה עם או בלי עזרה של תרופות נוגדות דכאון.

לשאלתך בנוגע לסירקדין, מדובר בתכשיר שמכיל Melatonin ומתאים למי שחסר לו מלתונין בגוף, או שיש לו בעייה של שעון ביולוגי שאיננו מסונכרן עם שעות הערות והשינה. כדאי שתעברי על העלון לצרכן שלו כאן. שימי לב שבהקדמה בעלון, בסעיף "למה מיועדת התרופה" נאמר שסירקדין מיועד לבעיות של נדודי שינה ראשוניות ובסוגרים מוסבר שאלה הם נדודי שינה שאינם נובעים מבעיות רפואיות וממצבים פסיכולוגיים או סביבתיים. לכן אינני חושבת שהוא יכול להתאים למצבך.

תרגישי טוב,

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי" 

אבח1234
24/10/19 1:28

תודה על תגובתך.

האמת שהייתי מספר פגישות אצל עובדת סוציאלית אבל לא עוזר לתחושות שאני מרגישה בגוף  ביום   ולגבי פסיכולוג קליני התורים ארוכים.

.היום הייתי אצל רופא במעבדת שינה שהציע לי לקחת 1 סירקדין ביחד עם הבונדרומין לשבוע,  וכל שבוע לרדת בהדרגה לחצי כדור ביחד עם הסירקדין ואחכ לרבע כדור  ואז לקחת את הסירקדין.    או שלחזור לרופאת משפחה ולבקש כדור הרגעה ואם כן אז איזה כדור שיהיה הכי פחות תופעות לוואי .  מה דעתך סומכת עלייך.

 

 

אבח1234
04/11/19 12:47

סימה שלום,  עדיין מחכה לתגובתך.

אני עדיין לא מצליחה להירדם בלילות ובסוף נשברת באמצע הלילה ולוקחת כדור בונדרומין   פעם חצי פעם שלם ולפעמים יותר וקמה בבוקר עם כאב ראש ומחשבות  שמלוות אותי כל היום..   עם הרגשה לא טובה..    הרבה ירדתי במשקל   וגם עם הכדור  מסובבת כל הלילה וקמה מלא פעמים ולא מצליחה להירדם מחדש   פשוט סיוט   לא יודעת מה לעשות   מה אפשר לייעץ לי להתפטר מהכדור  ולהמשיך הלאה בחיים