מנהלי קהילה
מרגישה אבודה
אני כבר שלוש שנים לא מטופלת
והיו לי שנתיים מדהימות (עם נפילות קטנות או גדוחות יותר, איך לא?)
והשנה האחרונה אני עוברת דברים אחד אחרי השני. והנפילות היו חזקות יותר (פגיעה עצמית בעיקר ונפילות עם ההפרעת אכילה) אבל לאורך כל ה3 שנים האלו, כמה שהיה קשה לא הגעתי למצב שוב של מחשבות אובדניות...
הבנתי שאני צריכה לחזור לטיפול אך לא הצלחתי לעשות את הצעד הזה.. כל פעם שהתקדמתי קצת הפסקתי..
שבוע שעבר הצלחתי סוף סוף לעשות צעד וקבעתי פגישה עם מישהי שאני מקווה שתפנה אותי לטיפול..
אבל הסופש והחג האחרונים היו קשים מדי.. ופגעתי עצמי שלשום והיום... והיום בלמסתי בלי סוף והקאתי.. ועכשיו בא לי להפסיק לאכול.. והיום לראשונה מזה 3 שנים עלו לי מחשבות אובדניות.. ואפילו קצת רעיונות... אני ממש משתדלת להמשיך להישאר שפויה... לפחות עד שנחזור לשגרה כי שגרה טובה לי ואז גם תהיה הפגישה... ואני פשוט מרגישה כרגע אבודה בתוך כל הרגשות שאני מרגישה כרגע.. לא יודעת מה לעשות אבל יודעת שאני לא באמת רוצה לעשות משהו כזה...
פפפפ
החגים ממש קשים, אני פשוט סופרת את הימים... וזה תכף חולף..רק עוד שבוע ויום
ד״ר מיכל בן מאיר
יקירה, הצעד לפנות שוב לטיפול יכול להרגיע מצד אחד ומצד שני עלול להציף את הקשיים. ההמתנה היא באמת קשה וחוסר השיגרה של החגים מעצימים את זה. מאד חשוב שתזכרי שזה זמני ואת מתקרבת למועד הפגישה וכולי תקוה שתחושי הקלה. הכי חשוב במקרה הזה הוא להיעזר ולא להישאר לבד. אז טוב שכתבת פה. מוזמנת לכתוב עוד ולפרוק ולשחרר את העול. כמובן, אם את מרגישה שהמחשבות האובדניות מתחזקות ומתלוות לזה כוונות אנא תפני למיון במיידי.
מקוה שהצעד לתהליך הטיפולי יטיב עימך. תמיד כדאי לתת עוד ועוד הזדמנות. תמיד יש עוד אופציות. תזכרי את זה.