שלום לך מתןכאן אתה מעלה פה שאלה שרבים שואלים ולא תמיד יש עליה תשובה. כשאתה משתף מישהו בבעיה אישית בדרך כלל אתה מצפה להקשבה, הבנה ואמפתיה, אולי להשתתפות ותמיכה בעיקר כשמדובר באדם קרוב- בן משפחה או חבר שאתה מרגיש שאפשר לסמוך עליו. אבל לא כולם יודעים או יכולים לתת לך את מה שאתה מצפה לו. יש אנשים שקשה להם לקבל קושי או בעיה של מישהו אחר בלי לשפוט אותו ולרחם עליו. נסב לחשוב- , את מי אתה משתף? אולי זה מישהו שגם לו יש קשיים ובעיות והוא אינו פנוי לתת ל מעצמו למישהו אחר? יתכן שאתה משתף מישהו שהוא לא מספיק בוגר ורגיש והקשיים שלך אולי מבהילים אותו והוא לא יודע איך לקבל אותך? והדרך הנוחה שלו להתמודדות היא לעטוף אותך ברחמים ( הרבה נוהגים כך כי הם חוששים להתמודד עם הקושי של מישהו אחר). כשאתה משתף מישהו בבעיה אישית תנסה לבדוק עם עצמך למה אתה מצפה ממנו, תחשוב אם אתה נותן בו אמון, אם הוא גם משתף אותך. אתה לא זקוק לרחמים אלא לאוזן קשבת ותמיכה, ולא כל אחד פנוי לתת מעצמו ולחלוק איתך את הבעיות שלך. לכל אחד מאיתנו יש אנשים שהוא מכיר, אולי אפילו כאלה שאפשר לבלות איתם, לעבוד איתם ולדבר איתם על כל מיני נושאים משותפים אבל כאלה שאפשר לשתף אותם בבעיות שלך ובמה שאתה מרגיש- יש מעטים ואותם צריך לברור ולמצוא בין כל הסובבים אותך, ואם תמצא חד ( או אחת כמובן) או שניים- זכית. כל טוב לך רינה מתנדבת ער"ן