מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".

בא לי להקיא

אנונימי
אנונימי
18/10/19 22:22
3 תגובות

אני כבר לא יודעת איך להתמודד יותר.
אני מוצאת את עצמי יורדת למטבח אחרי שההורים הולכים לישון, בלי נעליים, כדי שלא ישמעו,
ואוכלת.. סליחה על הביטוי, כמו בהמה. הכל.
מפוצצת את עצמי בזבל, עד שאני כל כך נגעלת מעצמי, והנה באות להן שוב המחשבות האובדניות.
אמרתי לעצמי שאתחיל דיאטה. אז לפני שבוע, שבועיים, באמת הצלחתי לרדת 2 קילו.
אבל מהר מאוד.. נראה ששום דבר לא אכפת לי, ואני חוזרת לאכול בלי הפסקה רק דברים מתוקים.
אני לא אוכלת כל היום ארוחות בכלל.
זה יכול להסתכם בלחמניה עם שוקולד ליום שלם, אבל עם מלא עוגיות ושטויות אחרות.
אני לא יודעת מה לעשות יותר.
עכשיו אני שוב אחרי התקף זלילה כזה.
פשוט לקחתי את החלה והתחלתי לנגב אותה (ממש כמו שמנגבים חומוס) בממרח שוקולד.
ועכשיו?
איכס!!
אמרתי לעצמי שלא אכתוב כאן יותר,
אמרתי לעצמי שאני מיואשת וכלום לא עוזר.
המצב שלי מתדרדר בצורה נוראית.
אתמול כתבתי מייל לפסיכולוג שעזב אותי לפני שנתיים בצורה כל כך טראומתית. בכאב גדול,
בתקווה שהוא יחזור.. וכלום לא קורה.
נראה שזה קרה אתמול.. אני לא מפסיקה לחשוב עליו. זה היה פשוט מזעזע העזיבה שלו.
אני כבר שבועיים בלי פסיכולוג.
ופסיכיאטר שטוען שכדורים זה לא מה שיעזרו לי, והוא רוצה לעזוב אותי.
אני באמת באמת לא יכולה לחיות ככה יותר.
תכף החג ייגמר,
תכף חוזרים לגיהנום.
לא שהחג עד עכשיו היה גן עדן..

כל החג הזה המשפחה ירדה עליי בכל דבר אפשרי.
היום חטפתי כאבי בטן נוראיים, יש לי בלגן בנוסף לכל עם המחזור שמגיע ו.. לא מגיע.
ובעיות בריאותיות שפתאום התחילו להן.

אני לא יודעת מה לעשות יותר


תגובות

Nati7
18/10/19 23:55

קודם תפסיקי להתאכזב. או יותר נכון.. תפסיקי להתאכזב *כ"כ*. אנחנו נופלים לפיתויים פעם אחר פעם.. לפחות נפחית את הנזק הנפשי בכך שלא נרצה להקיא את הנשמה אלא רק את מה שבתוכנו. להבין ששוב הפסדנו, טעינו, דחסנו.... אבל מחר נשתדל אולי יותר וננסה שוב. לאחר מכן.. ננסה להפחית את הנזק הפיזי. למשל כשאני פתאום רוצה משהו מתוק אז אני מיד דוחף מסטיק מנטה לפה ואז זה דופק את כל הטעם. או שאני אנסה לסדר לי 'תפריט' יומי שהוא רשום באבן ואני לא זז ממנו. ככה זה בונה לי דפוס שאני פועל לפיו ואני יודע מה אני אוכל ומתי אני אוכל ולא חושב על אוכל חוץ מזה. וד"א.. גם אז.. עדיין נופלים. הנה ממש עכשיו סיימתי חבילה שלמה של הביסקוויטים האלה שהם חצי שוקולד.. וזה אפילו לא היה כזה טעים

no-one
19/10/19 0:28

היי נתי ועדי, שבת שלום שיהיה לכם לילה טוב כמה שאפשר ... :heart:

שלום עדי נורא מצטערת לשמוע על המצב המאוד קשה... אוסיף עוד משהו - בעיניי אשפוז יום וגם אשפוז רגיל מסייעים מאוד.