היי, עצובה. אני בהלם לקרוא את הקטע שלך. בתחילה חשבתי שאני כתבתי אותו, אבל אני לא לוקחת ציפרלקס. גם לי עשו שימוע בעבודה לא מזמן, וזה בגלל שסיפרתי שיש לי תהפרעה, והם גם ראו אותי בקטעים לא ממש.... זה מדהים! הכל אותו דבר חוץ מזה שאני לוקחת וולבוטרין וסרנדה. אני רוצה להכיר אותך, זה מדהים אותי לקרוא על עצמי.....

עברת משהו ממש קשה. בבקשה אל תישברי מזה. אנשים לא תמיד מבינים אותך כמו שהיה צריך להבין. ואת מלאה באהבה ורגשות טובים, והחיים לפעמים אכזריים. אני איתך כאן לאורך הדרך. טוב ששיתפת איתנו. נותן לך כתף. תסגרי את העיניים, ותוכלי (בע"ה) גם להרגיש אותה...

הי יקרה. אני מבינה ומרגישה אותך....השמיים נפלו עלייך. הרגש הכי נקי ועצמתי של אהבה קיבל דחייה וגינוי וזה קשה כמו אגרוף לבטן. יחד עם זאת את סובלת כבר זמן ארוך וכפי הנראה מקום העבודה הספציפי הזה עם הבוסית הספציפית הזו שהתאהבת בה מגרה שוב ושוב מקום כואב ובלתי אפשרי כך שיכול להיות שהכל לטובה ואת צריכה להיפרד מהמקום הזה. חשוב חשוב חשוב שתהיי מטופלת בכדי לעבד את כל מה שעברת ואני בטוחה שבעוד זמן מה תוכלי להתבונן בזה ממרחק וללא כאב. חיבוק.