מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

מה עושים?

24/10/19 22:01
4 תגובות

אני לא מסוגלת לשרוד את העלייה במשקל, באמת לא יכולה. וזה גם לא שאני רוצה ולא מצליחה אלא בכלל לא רואה טעם לעלייה. אני אמנם קצת בתת משקל אבל חיה לצד ההפרעה בשלום, (לאחר כמה שנים של מצב על הפנים) כבר לא סובלת כמו שסבלתי ולא נמצאת במצב מסוכן מדי. אם אני עכשיו רואה את עצמי שמנה מדי אז לעלות עוד יהיה לא פחות מגיהנום...אני לא מצליחה להאמין שעלייה לא תהרוס אותי לחלוטין ואני גם לא מאמינה שדימוי הגוף שלי בסופו של דבר ישתפר בעקבותיה. אני פשוט לא רואה את עצמי יוצאת מזה ורק בא לי שיעזבו אותי בשקט. אין לי כוחות יותר :(


תגובות

הי, מצטערת על הסבל שאת עוברת ולא כלך כך יודעת מה יקל עלייך לשמוע מאיתנו. אני מקווה שאת מקבלת עזרה נפשית, כי נראה לי שזה אולי משהו שיוכל לעזור לך לשאת את השינויים הגופניים.

123
27/10/19 17:59

אני מקבלת גם עזרה נפשית וגם תזונתית ופסיכיאטרית, ובכל זאת לא מסוגלת להתמודד עם זה ולא מבינה איך אפשר לשרוד את זה ואז עוד להמשיך לחיות בסבל כזה! גם אני לא ממש יודעת מה יקל עלי לשמוע ממי שכאן, אני מניחה שזה היה בעיקר צורך לפרוק ברגע של תסכול וייאוש ומניחה שגם קיוויתי לשמוע מבנות אחרות איך הן מצליחות לגבור על זה ואם הן מצליחות אחר כך לחיות עם זה. זה באמת לא נראה לי הגיוני ואני לא מצליחה להאמין בזה שהעלייה הכרחית להחלמה...מבחינתי היא רק תגרום לי לשקוע לשם יותר עמוק. הראש שלי אומר לי שאני יודעת יותר טוב מכולם מה נכון לי ושעלייה במשקל היא קרב אבוד מראש...קרב שבכל מצב אני אצא ממנו מופסדת והרוסה.

אני בטוחה שאת יודעת יותר טוב מכולם מה טוב עבורך, ולכן גם יש בלבול כי בוודאי יש מספר קולות בתוכך.. מקווה שהקול הנכון ימצא את דרכו לליבך ולאופן בו תבחרי לפעול. שולחת חיזוק גדול.

123
27/10/19 21:50

תודה :) אני חושבת שזו בדיוק הנקודה הבעייתית, בנוגע למשקל יש לי קול אחד בלבד והקול השני רחוק ממני שנות אור. אני לא מרגישה שאני יכולה לנכס אותו לעצמי. זה כאילו לכפות על הגוף שלי מצב שלא מתאים לו, מצב שהפוך לכל מה שהראש שלי אומר, וכולם רואים את זה הפוך ומבחינתם מה שקורה עכשיו זה לכפות על הגוף שלי מצב שלא מתאים לו...ואין לי שום דרך או יכולת לשכנע אותם שהראש שלי צודק אז אני נשארת בשלי והם בשלהם. אין למחלה הזאת סוף