מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהאל ייאוש - הרבה תקווה - ציטוט מפרסום פוסט , חבר של מתמודדת נפש

אל ייאוש - הרבה תקווה - ציטוט מפרסום פוסט , חבר של מתמודדת נפש

01/11/19 19:44
7 תגובות

כשהכרתי את שני לפני 4 שנים, הבנתי שמדובר באהבה אמיתית. כזו שאתה יודע שבעתיד הרחוק אתם תתחתנו לא משנה מה. אבל לצערי אחרי שנתיים נפרדנו. ככה זה שאתה החבר הראשון שלה, היא רוצה לטעום מכל העולמות ולנסות גם דברים אחרים. למרות ניסיונות שלנו לחזור, זה לא הצליח כלכך ונפרדנו. וכך גם הקשר איתה אבד עם הזמן. כמעט שנה שלא שמעתי ממנה.
ואז את שיחת הטלפון הזו בחיים לא אשכח. בצד השני של הטלפון הייתה אביגיל, חברה של שני שגם ממנה לא שמעתי המון זמן.
״אליעד תקשיב, נכון ששנה אתה ושני לא דיברתם מאז הפרידה, אבל אני חייבת לספר לך מה קרה לה אתמול בפסטיבל הטראנס ״רישיקיש״ ביער ביריה בצפון. אחד מהגברים שהיה איתנו הביא לה טריפ לקחת. הוא אמר לה שזה סתם שטויות מה שאומרים על זה ורק ככה באמת היא תוכל להנות מהמסיבה ולא יקרה לה כלום. היא לקחה את זה ואז היא התחילה לקפוץ כמו משוגעת ולרוץ ולהתנשק עם כל הגברים שמה שלא היה איכפת להם מהמצב שלה. אחרי כמה שעות של השפעה היא התחילה להתפשט בכל הפסטיבל והיא התחילה לרקוד שהיא ערומה לגמרי. בא אמבולנס ואישפזו אותה בבית חולים לחולי נפש בשלוותא בהוד השרון.״
כמה שאמרתי לה שהיינו ביחד שתתרחק מזה, היא לא התרחקה ועשתה את מה שהיא הכי אוהבת לעשות. להסתובב עם אנשים מפוקפקים שהחברה הקיאה מזמן ולהרוס לעצמה את החיים בחוסר מודע. ברור שאני עדיין אוהב אותה, לכן לקחתי את האוטו ונסעתי להוד השרון למקום שבו היא אושפזה.
בדרך, אני חושב על הבנאדם המטונף שבא לתת לילדה בת 18, כיתה יב׳, חתיכת קרטון מרוסס ולמכור לה דברים שבאמת רק ילדה יכולה לקנות.
כשהגעתי, ראיתי אותה ביחד עם הוריה, שפגשתי אותם רק פעם ראשונה. ככלל, הקשר שלנו היה סודי בגלל שההורים שלה לא רצו שיהיה לה חבר בגיל כלכך צעיר למרות שהיום אני חייל בן 20 ואנחנו פחות או יותר באותו גיל.
הצגתי את עצמי להוריה. ההורים שלה מכירים אותי טוב מאוד
מסיפורים של שני עליי. לא בקטע של חברים אלא סוג של ידידים רחוקים. שראיתי את שני, לא יכולתי שלא להתפרק מבכי. העיניים שלה היו פקוחות כמו שבחיים לא ראיתי, צבע הפנים חיוור מאוד והיא קשורה למיטה. היא לפתע התחילה לצעוק ״הרעים באים לחטוף אותי״. אין ספק שברגע שהיא לקחה את הטריפ, היא חלתה בסכיזופרניה. מחלה שברגע שהיא מתפרצת, ברוב המקרים היא נשארת אצל הבנאדם וצריך להיות תחת טיפול תרופתי פסיכיאטרי כל החיים.
אמרתי להורים של שני שאני רוצה לקחת אותה תחת חסותי ולהיות איתה בכל רגע ורגע עד שהיא תבריא ותצא מזה. וכך התחיל מסע ארוך שאני הובלתי אותו בהחזרת שני לחייה האמיתיים, תוך כדי השלמת המצב ומזעור נזקים של מחלת הנפש הארורה.
האכלתי אותה, קילחתי אותה ובין השאר גם דיברתי איתה. יותר נכון ללב שלה.
״זוכרת את היום הזה שהיינו בצוק מול הים ואמרתי לך כמה אני אוהב אותך? זה בעצם היום הזה שבו חרטתי את שמך על ליבי, ואני חרטתי את שמי על ליבך.״ היא לא הגיבה כלום. רק עינייה החלו לדמוע פתאום עם כל החיוורון שהיה בפניה. ניקיתי לה את הדמעות והפנים. בינתיים זייפתי אישורים מהצבא להוצאת מיוחדת של חודשיים. חודשיים שבהם סוג של גרתי בבית חולים תחת טיפול מסור שלי ולילות שבהם ישנתי בכיסא על יד מיטתה.
ואכן, חודשיים הספיקו לי כדי להחזיר את שני למצבה המקורי. הרופאים אמרו שהטיפול העקשני, הצמוד והמסור שלי הוציאו אותה כמעט לגמרי מהמחלה למסלול חדש בחיים. סוג של המלאך בשבילה.
אבל אני יודע, שלא אני זה המלאך שלה שהציל אותה מזה. אלא היא המלאך שלי שמעניקה לי אושר בחיים, האהבה שלי החיים שלי, עם החיוך המדהים הזה שקשה שלא להתעלם ממנו.
אהבה, בסוף מנצחת הכל. גם מחלות קשות.


תגובות

וואוו מרגש כל כך. ומלמד אותנו שטיפול מסור עם הרבה אהבה ואמונה יכול לפעמים לנצח את הבלתי אפשרי. תודה על הפוסט הניפלא הזה.

מה.נשמע
02/11/19 14:21

כל הכבוד לחבר שלה.

no-one
02/11/19 15:28

לא נשמע לי כמו קשר בריא מה היא נותנת לו ? מה הוא מזייף אישורים בשבילה, במה עוד הוא מסתבך בשביל למצוא חן בעינייה ? שימצא מישהי שתתן לו, שזה לא יהיה נתינה חד צדדית זה לא נשמע לי בריא, אני דואג בשבילו ... דברים כאלו בדרך כלל יגמרו רע בשבילו ... מה היא עושה בשבילו ? מה היא עשתה בשבילו ? זה נשמע לא בריא ... אני מעדיף להאמין שזה לא סיפור אמיתי

no-one
02/11/19 15:31

"אהבה אמיתית, כזו שאתה יודע שתתחתנו בעתיד הרחוק" מפי ילד בן 16, מה הוא יודע מהחיים שלו צריך להשגיח גם עליו ... גם לבנים יש נטיה להכנס לקשרים הרסניים ...

איילת-השחר5
02/11/19 23:04

עובדה הילד הפך לחייל בצה"ל והוא בן עשרים ועדיין חשקה נפשו באהבת נעוריו

no-one
03/11/19 2:12

עדיין לא ראיתי רומנטיקה כזאת מתממשת מחוץ למסכי הטלוויזיה ... הלוואי ואתבדה ... אני לא אוהב להיות הצודק בדברים כאלו אז נסכים שאת צודקת ואני טועה ...

איילת-השחר5
03/11/19 2:43

אני התחתנתי עם בעלי שהוא היה בן השכונה שלי ומאז גיל 12 היינו ביחד אני זוכרת שתמיד הייתי בוכה בגללו כי הוא היה מושך לי את צמות, וכן כן יש אהבות כאלה