מנהלי קהילה
עשיתי תחרות עם אמא ועם חברה מי יורדת יותר מהר. הפכתי להיות טינספו של חברה
עשיתי תחרות עם אמא מי יורדת במשקל יותר מהר וניצחתי, שמחתי אבל אז הגיע הבולמוס הכואב הזה שגרם לי להשתגע.
חברה רצתה שנעשה גם תחרות מי שיורדת יותר הרבה בזמן הקצר קבענו לנו תאריך מתי אנחנו נשקלות ביחד, היא אמרה לי שאני הטינספו שלה (Thinspo) ושאני ההשראה שלה ושהיא רוצה להראות כמוני והחמיאה לי על הגוף. זה גרם לי לשמוח והייתה לי מוטיבציה חזקה לרדת עוד ועוד שאני מצליחה לרדת ושרואים ושפתאום אני השראה ועוד תמונת טינספו! זה ריגש אותי קצת שפתאום מישהו אומר לי את זה .
התחרות הזאת גרמה לי לא לוותר פשוט לא לוותר ולהמשיך בכל הכח. אין מצב שאני אוותר אני ארד הרבה יותר.
עם כל השמחה הזאת יש עצב כי ירדתי במשקל בתחרות עם אמא ואז אחרי הרבה זמן שלא היה בולמוס זה קרה , אמרתי שאשלוט בעצמי ככה חשבתי ופתאום ראיתי שאני אוכלת ואוכלת ואוכלת ושהבטן מתנפחת. כל הלילה התהפכתי במיטה חיפשתי באינטרנט איך להוציא את הכל הכל . הייתי חייבת להוציא הכל הייתי תמיד מקיאה כל יום כל היום לפחות 8-9 פעמיים ביום ועלתה לי מחשבה על להקיא אבל אמרתי לעצמי שזה לא טוב ושזה רק משמין ואני לא רוצה להשמין וזה ממש גרם לי להרגיש יותר מבואסת.
השתמשתי בכדור דיאטה שאמור לעזור אבל הוא לא ממש עזר וזה אמור להשפיע רק לאחר כמה שעות ואני לא יודעת אם זה בכלל עזר בכלל.
פשוט חסרת כוחות ועייפה מאוכזבת מעצמי
דנה צינמן ליטרט
יקרה, צר לי לשמוע כמה הפרעת האכילה מעסיקה אותך ומשפיעה עלייך, מתיאורייך מרגישים את הטלטלות שעוברות עלייך, וכיצד דבר גורר דבר- הצמצום גורר בולמוס והבולמוס גורר חרדה וניסיון להפחית את החרדה אך בדרכים שגם הן מזיקות לך. מאד מטריד לשמוע שגם אנשים קרובים לך משתפים פעולה במובן מסוים עם הפרעת האכילה ואף מעודדים אותה (גם אם לא במכוון או במודע). האם אימך וחברתך יודעות איזו השפעה יש לתחרויות כאלו עלייך?
Skinny
כן , יודעים אבל זה לא משנה להם לא משנה להם מה ההשלכות של התחרות אז אני ממשיכה בשלי