מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהעשיתי תחרות עם אמא ועם חברה מי יורדת יותר מהר. הפכתי להיות טינספו של חברה

עשיתי תחרות עם אמא ועם חברה מי יורדת יותר מהר. הפכתי להיות טינספו של חברה

04/11/19 10:20
2 תגובות

עשיתי תחרות עם אמא מי יורדת במשקל יותר מהר וניצחתי, שמחתי אבל אז הגיע הבולמוס הכואב הזה שגרם לי להשתגע.
חברה רצתה שנעשה גם תחרות מי שיורדת יותר הרבה בזמן הקצר קבענו לנו תאריך מתי אנחנו נשקלות ביחד, היא אמרה לי שאני הטינספו שלה (Thinspo) ושאני ההשראה שלה ושהיא רוצה להראות כמוני והחמיאה לי על הגוף. זה גרם לי לשמוח והייתה לי מוטיבציה חזקה לרדת עוד ועוד שאני מצליחה לרדת ושרואים ושפתאום אני השראה ועוד תמונת טינספו! זה ריגש אותי קצת שפתאום מישהו אומר לי את זה .
התחרות הזאת גרמה לי לא לוותר פשוט לא לוותר ולהמשיך בכל הכח. אין מצב שאני אוותר אני ארד הרבה יותר.
עם כל השמחה הזאת יש עצב כי ירדתי במשקל בתחרות עם אמא ואז אחרי הרבה זמן שלא היה בולמוס זה קרה , אמרתי שאשלוט בעצמי ככה חשבתי ופתאום ראיתי שאני אוכלת ואוכלת ואוכלת ושהבטן מתנפחת. כל הלילה התהפכתי במיטה חיפשתי באינטרנט איך להוציא את הכל הכל . הייתי חייבת להוציא הכל הייתי תמיד מקיאה כל יום כל היום לפחות 8-9 פעמיים ביום ועלתה לי מחשבה על להקיא אבל אמרתי לעצמי שזה לא טוב ושזה רק משמין ואני לא רוצה להשמין וזה ממש גרם לי להרגיש יותר מבואסת.
השתמשתי בכדור דיאטה שאמור לעזור אבל הוא לא ממש עזר וזה אמור להשפיע רק לאחר כמה שעות ואני לא יודעת אם זה בכלל עזר בכלל.
פשוט חסרת כוחות ועייפה מאוכזבת מעצמי


תגובות

יקרה, צר לי לשמוע כמה הפרעת האכילה מעסיקה אותך ומשפיעה עלייך, מתיאורייך מרגישים את הטלטלות שעוברות עלייך, וכיצד דבר גורר דבר- הצמצום גורר בולמוס והבולמוס גורר חרדה וניסיון להפחית את החרדה אך בדרכים שגם הן מזיקות לך. מאד מטריד לשמוע שגם אנשים קרובים לך משתפים פעולה במובן מסוים עם הפרעת האכילה ואף מעודדים אותה (גם אם לא במכוון או במודע). האם אימך וחברתך יודעות איזו השפעה יש לתחרויות כאלו עלייך?

Skinny
05/11/19 9:58

כן , יודעים אבל זה לא משנה להם לא משנה להם מה ההשלכות של התחרות אז אני ממשיכה בשלי