מנהלי קהילה
מובילי קהילה
רגישות לתוכניות ערוכות מודרנית (חדשות, וראליטי)
אני סובל מרגישות לתוכניות ערוכות מודרנית, חיפשתי ב google scholar, מאמרים האם ישנה תופעה פסיכולוגית או הפרעת אישיות מובחנת ב- DSM ואני לא מצליח למצוא.
חשוב לי משתנים מסבירים לתופעה לדוגמה:
- רגישות לפי גיל,
- כמות ה חזרות של ה gif לתוכנית,
- ניגודיות צבעים לפריים, שונות של עוצמת קול (נניח לפי יחידות תקינה אירופאיות PSU, אני מניח שנצטרך שונות טווח ליחידות טווח).
- כמות הפעמים לדקה בתוכניות ראליטי בהם מפריע המנחה לקטע המוצג, או המבצע מפריע בפרשנות לעצמו.
חשוב לי חוות דעת:
- האם ניתן למדוד באופן אמפירי חרדה הנוצרת מצורת עריכה זאת (לחץ דם סיסטולי, דופק או אולי שאלונים).
- האם צעירים ״מחוסנים״ מפני החרדה שיוצרת העריכה הזאת.או להפך שפשוט יודעים להימנע מלצרוך תוכן מהסוג הזה באופן מודע
- האם סוג העריכה הזה מביא יותר צופים, ולכן משתלם כלכלית (אני יודיע שזאת שאלה לא קשורה).
אציין שאני לא חש חרדה מתוכניות שאין בהם פוסט פרודקשן מודרני של צחוקים מוקלטים, עריכת מוזיקה מוגזמת אילוסטרציה לא רלוונטית חזרה בלופ של קליפ וכו.
לדוגמא: תוכניות ישראליות בהן אין לי בעיה: פאודה, מטומטמת, מדן דויד דרום.
לדוגמה מקרים בהם יש לי בעיה:
אודיו:
1. מבזקי חדשות
- גלי צהל בשנים האחרונות הוסיפו ״פינג״ בין ידיעה לידיעה
- מוזיקה דרמטית ברקע למשך כל המבזק.
2. אייטמים של חדשות, דוקו - בעבר הרקע לכתבה היה שיר או קטע מוסיקלי לא בהכרח קשור, עכשיו הכתבות ערוכות כסגנון podcast שהפסקול צמוד מידי לטקסט coupled.
וידאו:
- בתוכניות החדשות מופיע ברקע איזו שהיא תנועה – כביש עם מכוניות או Gif.
- חלוקת החלונות בחדשות ל 2/3 הgif החוזר על עצמו בלופים ושליש מנחה.
- הלופ שחוזר על עצמו אף פעם לא קשור לתוכן(איזה שהוא rack של מחשבים או תמונה של רחוב או בית שקרה בו משהוא ליפני יום)
4. ניגודיות צבעים
- ב עשר שנים האחרונות הניגודיות צבעים הפכה קיצונית ובוהקת, זה התחיל בתוכניות הילדים ועבר לחדשות ראליטי תשדירים ממשלתיים.
5. ריאליטי – פוקוס על הומור המנחים על פני תוכן.
** כל הפניה למאמר או דעה מקצועית או דעה יתקבלו בברכה.
[פישטתי את הדיון ברמת האודיו לדינמיקה בלבד, מאחר ותחום זה עבר תקינה ע״י ה EBU, בהתעלם מהתפתחות ריטמית (קוואנטיזציה) ודלות הרמונית של מוזיקת הרקע]
ג'ק
וואו אתה יורד לפרטים ברמת האטום
יאיר - ערן
hh - אני פשוט שונא להשאיר פניות ללא מענה אבל , תכלס אין מצב שיש פה מישהו בפורום שידע לענות לך. תנסה לחפש במרחבי הרשת אם זה משהו שכיח אצל אחרים. אולי מה שמפריע לך זה סימפטום למשהו יותר עמוק ?
ג'ק
נראה לי אינטואיטיבית שיש משהו בדבריך. אני חושב שזה אכן סימפטום או פועל יוצא של משהו רחב יותר. אבל קטונתי.
hh7897987
אם משהוא עמוק יותר אתה מתכוון = ״אוטיזם קל״, אז זאת גם שאלה רלוונטית (אני מזמן לא נעלב מזה). האם העריכה המודרנית מפריעה רק לבעלי אוטיזם קל? זאת שאלה טובה, כי אחוז האוטיסטים בתפקוד גבוהה קטן באוכלוסיה, והעריכה המודרנית מאפשרת 1. יצירה של תוכן שהוא המשך לפרסומות או פרסומת בעצמה. 2. רוב אוכלוסיה הפוטנציאלית מגיבה לזה טוב (ללא קשר לגיל). לכן מקסימום רווח. אבל זה אומר שרדיו חברתי KAN.org.il NPR וכו עדיין צריכים לערוך את התוכניות בעריכה ישנה. אני טוען שאם ״חיות כיס״ יעברו לעריכה מודרנית תהיה בזה הדרה של ציבור האוטיסטים בתפקוד גבוהה. אני לא צורך חדשות, אבל אני טוען שגלי צהל מבצעים הדרה של ציבור האוטיסטים ע״ עריכה של המבזקים באופן מודרני. קראתי מחקרים על הקשר החזק בין העדפה מוזיקלית ומאפייני אישיות. ניתן להניח שאוטיזם הוא סוג של מאפיין אישיות – לכן היה מעניין לבחון העדפות מוזיקליות של אוטיסטים לחיזוק הטענה לעיל.
ג'ק
אוטיזם קל או pdd בתיפקוד גבוה זה משהו שיש לו קריטריונים די מוכרים ולכן אם זה קיים ניתן לאבחן זאת. אין צורך בספקולציות. אגב, ברמה האבחנתית יש כיום נסיגה ואין הבדל אבחנתי בין התפקוד הגבוה לנמוך, כולם מאובחנים באותו Pdd כיום. לגבי העדפות מוסיקליות לא נראה לי שמישהו חקר את זה אי פעם. ( אגב, הבן שלי מאובחן עם זה, כך שאני קצת בעניינים כבר יותר מעשרים שנה)
hh7897987
מעניין אותי אינטלקטואלית: 1. האם ניתן לקשר בין פסיכואקוסטיקה לפסיכולוגיה. - האם ניתן למדוד השפעה פסיכולוגית של אפקט מסויים. - האם השתמשו במחקרים בטכנולוגיות של עיבוד אותות למדידה של השפעות פסיכולוגיות. 2. האם ניתן למדוד באופן אמפירי חרדה. האם ישנו סולם על פי מדדים, וכיצד מנרמלים סולם כזה - אצן קנייתי, יגיב יותר מהר להזעה, והדופק שלו מתחיל ממקום נמוך יותר. * שאלתי פה, כי יש כאן פסיכולוגים עם שלוש תארים שפעילים באקדמיה ושאולי יכולים לתת לי כיוון לסעיפים אחד ושתיים מעניין אותי אישית: a. האם עוד אנשים מרגישים, שפס הקול הפופולרי השתנה והשאיר אותם בחוץ. b. האם זו תופעה שקיימת אצל עוד אנשים חוץ ממני ובאיזה שכיחות. זה כלל רדיו, פודקסטים, טלוויזיה, חדשות… * שאלתי פה, כי יש כאן מי שמודעים לאפקט הפסיכולוגי על חייהם.
ג'ק
סליחה אבל איפה בדיוק ראית כאן פסיכולוגים עם שלושה תארים?
ג'ק
במידה ואתה מתכוון לגברת שתמונתה מופיעה על הפאנל משמאל, הנמך ציפיות, היא טרם הגיבה כאן ולו פעם אחת, זה בעיקר לקישוט.
יאיר - ערן
אמרת NPR וחיות כיס במשפט אחד אז סיקרנת אותי. אז בוא ארים לך להנחתה - מהם באמת העדפותייך המוסיקאליות ?
hh7897987
עלפי ספוטיפי: כל גאז שאינו דרום אמריקאי, ועדיף אירופאי אציין רק את הפופולריים: הירומי אוהרה, כיהירו יאמאנקה, שי מאסטרו, טיגרן חמסיאן, סנירקי פאפי, טריכוטומי שוברי טעם: גנטל גיינט, ספיישל פרווידנס, אמרסון לייק פרלמר, חברה ישראלים בשם Hago.הרבי הנקוק. אספננזה ספלדינג שני האלבומים האחרונים. טעם ייחודי: ביצועי גאז ליצירות באך: בראד מהלדו, מכתב לבאך שיצא השנה של אחינועם ניני, יש להבדיל בין שמיעה למטרות הנאה (גאז) לשמיעה למטרות לימוד ופיתוח יוצא שאני שומיע יותר מוסיקה קלאסית, מגאז לצרכי לימוד (למטרות סבל התמודדות וכאב ;-) ]. זה פורום פסיכולוגי, אז לגבי ניתוח אישיות לפי טעם מוזיקלי בשימוש למידת מכונה פשוטה, אני צריך לחפש את המאמר. הם הוכיחו שע״י אדאבוסט שזה בערך כמו רגרסיה רגילה לינארית שיש לכל אחד בבית, ניתן לצפות במובהקות של למעלה מ 83% דפוסי אישיות (מדובר על מטריצה של 16, כאשר בקמפיין של טרמפ ו הברקזיט השתמשו רק בחמש)
יאיר - ערן
בהחלט טעם ייחודי וראוי לציון. עליי לציין שאת הרוב אני לא מכיר, מה עוד שאצלי הג'אז הסתיים פחות או יותר אצל קולטריין ומינגוס. זה לא פורום פסיכולוגי אלא פורום של ער'ן שזה אומר שאנחנו באים להקשיב, לחבק, להכיל, מידי פעם אולי לתת עיצה לאחרים, וכל זאת באופן לא מקצועי. מעטים פה בעלי רקע טיפולי ( אני למשל לא ) והפונים מהניסיון שלהם - חלקם יותר חלקם פחות. הכל פה יותר עגול ורך - אבל היי יש מקום גם בשבילך. נאהב אותך :heart:
hh7897987
קולטריין ומינגוס הם אומנים ״חשובים״ כי כל אחד תרם לגאז משהוא שלא היה קודם. כמו כן צרלי פרקר ״בקדי״. לעולם לא למדתי מוסיקה באופן פורמלי, אני מניח בגלל סלידה ללימודים פורמליים. הייתה לי תחושה שלימודים פורמליים חונקים את היצירתיות (בכל תחום שהוא). האומנים ״החשובים״ האלה שהם באמת חשובים, יוצרים אצלי רתיעה ולו בגלל שהם חלק מספרי הלימוד הפורמליים. פחד שהתעמקות במה שהם עושים עלול להפוך את היחס שלי לגאז למשהוא פורמלי מידי ולא הנאה. אין לי את הבעיה הזאת של פחד מפורמליות במוסיקה הקלסית כי אני רואה בה ״כלי ללימוד״ ולא משהוא שיכול לחבל בדבר שהוא אישי וחשוב.זה לא שאני לא מתרגש אפילו יותר מדינמיקה ופרשנות טובה. לאונרד ברנשטיין ראה את הבעיה ולכן עוד ב 1970 בתוכנית מוסיקה קלאסית לילדים BBC , טען שאין צורך להנגיש את המוסיקה הקלאסית ע״ סיפורים והפשטה, אילה ע״ הנאה. אבל עבור רובנו שעברנו את גיל 12-18 השנים בהם מתגבש הטעם המוזיקלי זה כבר מאוחר מידי.
hh7897987
בדקתי את הנושא, ועריכה מודרנית היא תחום חדש יחסית שהשם המקצועי שלו היא ״מוזיקה אדפטיבית״. במקור זה הגיע משחקי מחשב, ומשם עבר לתוכניות ראליטי ותסכיטים. התוכנות הנפוצות ליצירת מוזיקה אדפטיבית הם Fmod ו- Wwise.