מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

להסתכל מהצד

אנונימי
אנונימי
07/11/19 10:21
3 תגובות

לפעמים אני עסוקה מדי במשקל שלי
למה שנה שלמה הוא סטטי ולא יורד,
למה אני לא אוהבת את הגוף שלי...
ואני שוכחת , שוכחת מי אני ומה אני שווה
מה ההצלחות שלי( מסיימת תואר ראשון בחינוך מיוחד)
ולמרות שרציתי לפרוש אינספור פעמים דבקתי ולא פרשתי.
שאני מוערכת ואהובה .. בלימודים ובמעגלי החברים, ובדירה.
ונכון הבית הוא מקום קשה ולא פשוט..
אבל גם זה השתפר בשנה וחצי האחרונות.
שנכון האוכל הוא קשה בטירוף.. אבל אין לי כבא בולמוסים ואין לי הקאות. יש לי כוחות לעצור דברים ..
וואלה בא לי פשוט להסתכל על זה ולא על הקילו הארור שלא יורד .
אנא אלי, שחרר אותי מהמחשבות על עצמי ותן לי את החופש האמיתי. לחיות באמת ומשוחררת.


תגובות

1232123
07/11/19 10:53

זה המון עבודה קשה על המוח... אל תצפי ותחשבי שיום יבוא ותקומי ותשתחררי מהכלא הזה פתאום. תתחילי לפרוץ ולנסות לצאת מהסורגים בעצמך. ואת בדרך הנכונה ואני שמחה ממש שאת רואה ומעריכה את זה. את מדהימה!♥

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
07/11/19 20:27

נשמע שאת עוברת תהליך טוב וחשוב. זה מאד מובן וטבעי שעם כל ההתקדמות וכל מה שכן השגת, שעדיין יהיו את המחשבות והתחושות המציקות. השליטה שלנו על רגשות ומחשבות מאד מוגבלת, ויכול להיות שהמחשבות האלה על עצמך ימשיכו להיות שם, במידה משתנה ובצורות שונות, ולכן לדעתי המטרה היא לא להעלים אותן או להיפטר מהן, אלא ללמוד לחיות איתן בשלום, מבלי להיבהל מהן, מבלי להאמין להן, ובוודאי מבלי להתנהג אותן. זה ממש לא קל, וזו גם עבודה מתמשכת, אבל נשמע שיש לך הרבה דברים טובים בחיים שיעזרו לך בתהליך הזה.

יוסי83
08/11/19 0:30

תנסי להסתכל על זה כסמל האישי שלך לאי השלמות של כל אחד. כמו קעקוע (רק בגרוע). בסופו של דבר גם אם תצליחי להוריד את אותו הקילו העיקש זה לא שתתיישבי ותגידי:"הכל מושלם אצלי". עדיף שזה ייצג בשבילך את המקום שבו את לא שלמה (;