יום חמישי

לפני 5 ימים
5 תגובות
הרגשתי היום במקום הכי מנוצל שיכול להיות,
היה לנו עבודת כיתה עם ציון (נשמעת ממש קטינה)-
פתאום כל הילדים בכיתה (גם כאלה שלא החלפנו מילה אף פעם) נזכרו לשבת לידי בשביל להעתיק, התביישתי (כרגיל) להגיד להם שזה עם ציון ולא מתאים להעתיק אחד מהשנייה-
אבל כל כך לא היה לי את האומץ כי עד שסוף
סוף אחד מה מדבר איתי, לא רציתי שיפסיקו.

אמא ואחי משגעים אותי, רק עכשיו נכנסתי הביתה 19:58-
כל היום הייתי סביבם, סביב הלימודים, סידורים,
התעייפתי והתייאשתי- אני רוצה חופשה, לא רוצה שאף
אחד מה יקח אותי לחופשה (לא אמא ולא אבא), אני רוצה לקחת את עצמי לחופשה הרחק מהם.
אני חוזרת כל יום בשעה מאוחרת, אני חוזרת מיואשת יותר ממה שיצאתי בבוקר.
איך שהוא יש להם זמן לריב איתי, ולזרוק לי כל מיני דברים שפוגעים בי.
רציתי לבכות כל היום, אני לא מצליחה- שוב מרגישה חסרת אונים...

עונת היתושים החלה כולי עקיצות (מתוקה כמו אבטיח), הם אוהבים אותי (לפחות מישהו:/).

אני עדיין מרגישה לבד, בא לי להיפטר מהחברות החדשות-
לא יודעת איך להתמודד אם זה שיש לי חברות, קשה לי, זה רגע שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן אבל פשוט הלבד לא השתנה,
נשארתי לבד.
אני צוחקת כל היום (אני צוחקת מתי שאני מובכת), כל היום מביכים אותי,
כאילו מישהו קורא את המחשבות שלי ומחליט להקריא אותן בקול.

עד מתי אשאר לבד בלב?

5 תגובות

אבישלי
לפני 4 ימים
אני מקווה בשבילך שהמורה לא תעלה על ההעתקה הזאתי. פדיחה עם כן, כי אם כן, היא תשאל ותצטרכי להגיד ואז הלך על החברים שלך. אני מקווה שלפחות שינו את המשפטים. קראתי שלמי שיש סוג דם או o היתושים עוקצים אותו...
אני מקווה בשבילך שהמורה לא תעלה על ההעתקה הזאתי. פדיחה עם כן, כי אם כן, היא תשאל ותצטרכי להגיד ואז הלך על החברים שלך.
אני מקווה שלפחות שינו את המשפטים.
קראתי שלמי שיש סוג דם או o היתושים עוקצים אותו הכי הרבה. יש לך סוג דם O?

איך את כזאת שמספרת הכל פה... זה בטח כייף לשפוך את הלב. אני גם מנסה את זה כי יש לי הרבה זן עכשיו לבד בחו"ל.
אבטיח
לפני 4 ימים
התעניינתי ושאלתי את אמא איזה סוג דם יש לי (אין לי O)- ובעצם אנשים שיש להם סוג דם O הם אנשים מאוד מיוחדים בגלל שיש מעטים מהם. לא הייתי מגדיה אותם חברים, אולי אנשים שנמצאים איתי בכיתה. ברגע שהיא שמה ...
התעניינתי ושאלתי את אמא איזה סוג דם יש לי (אין לי O)- ובעצם אנשים שיש להם סוג דם O הם אנשים מאוד מיוחדים בגלל שיש מעטים מהם.
לא הייתי מגדיה אותם חברים,
אולי אנשים שנמצאים איתי בכיתה.
ברגע שהיא שמה לב שנקלעתי לסיטואציה שלא כל כך ידעתי איך לצאת ממנה, היא חילצה אותי.
למזלי הם הספיקו להעתיק רק חלק קטן- יש לי מזל.

אני חושבת שאני מספרת פה הכל כי אין לי כל כך אנשים שיכולים להבין אותי, כל אלה שאני מספרת להם דברים (כאלה שמכירים אותי) או הולכים לספר לכולם או מבלבלים לי את השכל וחושבים שהם תורמים במשהו..
דינה---ער-ן
מתנדב ער"ן
מתנדבת בקו הטלפוני של ער"ן
לפני 4 ימים
כנראה תמיד כל האנשים כל החיים נשארים עם קצת "לבד" בלב גם אם יש חברים סביבם. עם הזמן לומדים להסתגל לתחושה הזו. לפעמים יש זמנים ודקות בהם מרגישים התאחדות עם האחר שמקנה תחושה נפלאה לפני שחוזרים לתחושת ה...
כנראה תמיד כל האנשים כל החיים נשארים עם קצת "לבד" בלב גם אם יש חברים סביבם. עם הזמן לומדים להסתגל לתחושה הזו. לפעמים יש זמנים ודקות בהם מרגישים התאחדות עם האחר שמקנה תחושה נפלאה לפני שחוזרים לתחושת הלבד. הרגעים הללו בחיים הם נהדרים ויום אחד את תחווי אותם. לפעמים מספיק חבר/ה אחת טובה ממש כדי להרגיש יותר טוב עם הלבד. לפעמים אדם אחד שהקשר איתו הוא מצויין עדיף מעשרה שהקשר איתם הוא בסדר.:heart:
רמי.-.מתנדב.ערן
מתנדב ער"ן
לפני 4 ימים
שבת שלום יקרה, מצטער על הימים האלו, הארוכים והמחשבות הלא מפרגנות שעוברות אצלך, ועל כך שהחברות לא "מצילות" מתחושת הלבד.. אני מזכיר שתחושת הלבד איננה קשורה להמצאות אחרים בסביבתנו, אלא בכך שאנחנו לא מרגי...
שבת שלום יקרה, מצטער על הימים האלו, הארוכים והמחשבות הלא מפרגנות שעוברות אצלך, ועל כך שהחברות לא "מצילות" מתחושת הלבד.. אני מזכיר שתחושת הלבד איננה קשורה להמצאות אחרים בסביבתנו, אלא בכך שאנחנו לא מרגישים בנוכחות עצמנו בסביבתנו.. היא תחלוף כשנדע שאנחנו אחד עם כל מה שיש, ושתחושת ההפרדה אפשר לוותר עליה, מאחר והיא פרי המחשבות שלנו ומה שלמדנו.. ולא מה שיש.. במקביל לא יזיק אם נסתכל על כך שאת מוערכת אצל האחרים בכיתה, וזה סימן שיש לך מה לתת, ושהיית כנראה חסרה לבני המשפחה, כך שהם מנסים להתקרב אליך, כנראה בדרך שנחווית אצלך כלחץ..בנוסף הייתי מציע לך לטפוח על שכמך על היכולת והעוצמה לעבור ימים שכאלו.. ולהתגאות בעצמך..ולבסוף (אני לא אדבר על היתושים), אני שמח שאת משתפת ומאפשרת לנו להיות איתך בכל מה שאת עוברת..
אבישלי
לפני 4 ימים
אני מבין אותך

מנהלי קהילה

יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מיכל ל. - ער
מיכל ל. - ער"ן
מנהלת שירות האינטרנט בער"ן נשואה+2

מובילי קהילה

תקווה - מתנדבת ער
תקווה - מתנדבת ער"ן
אני פנסיונרית, נשואה, יש לי 3 ילדים בוגרים ו-5 נכדים. למדתי באוניברסיטה מתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפרישה עבדתי בפיתוח תוכנה ובהמשך בתמיכה במוצרים שהחברה שלנו ייצרה.
מורן- מתנדבת ער
מורן- מתנדבת ער"ן
היי :) אני מורן, מתנדבת בער"ן מזה כשלוש שנים.
שרה-מתנדבת ערן
שרה-מתנדבת ערן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
גפן - מתנדבת ער
גפן - מתנדבת ער"ן
מחר יום חדש
גילה 22 מתנדבת ערן
גילה 22 מתנדבת ערן
אלמנה בת 70 2 ילדים 6 נכדים מלמדת מחשבים גיל שלישי שרה במקהלה שוחה כל השנה
ד
ד"ר שירי דניאלס
מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן מרצה באוניברסיטת תל אביב מומחית לייעוץ קצר מועד מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו "כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים", בהוצאת מטר
דינה - ער
דינה - ער"ן
מתנדבת בקו הטלפוני של ער"ן